Isaiah 21
1 The burden of the wilderness of the sea. Like windstorms in the south for passing through, It has come from the wilderness, From a fearful land.
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ |
2 A hard vision has been declared to me, The treacherous dealer is dealing treacherously, And the destroyer is destroying. Go up, O Elam, besiege, O Media, I have caused all its sighing to cease.
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃ |
3 Therefore my loins have been filled [with] great pain, Pangs have seized me as pangs of a travailing woman, I have been bent down by hearing, I have been troubled by seeing.
| על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ |
4 My heart has wandered, trembling has terrified me, He has made the twilight of my desire a fear to me,
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ |
5 Arrange the table, watch in the watchtower, Eat, drink, rise, you heads, anoint the shield,
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ |
6 For thus said the Lord to me: “Go, station the watchman, Let him declare that which he sees.”
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ |
7 And he has seen a chariot—a couple of horsemen, The rider of a donkey, the rider of a camel, And he has given attention—He has increased attention!
| וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃ |
8 And he cries, “A lion, my lord! I am continually standing on a watchtower by day, And I am stationed on my ward whole nights.
| ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃ |
9 And behold, this, the chariot of a man is coming, A couple of horsemen.” And he answers and says: “Fallen, fallen has Babylon, And He has broken all the carved images of her gods to the earth.
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃ |
10 O my threshing, and the son of my floor, That which I heard from YHWH of Hosts, God of Israel, I have declared to you!”
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ |
11 The burden of Dumah. [One] is calling to me from Seir, “Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?”
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃ |
12 The watchman has said, “Morning has come, and also night, If you inquire, inquire, return, come.”
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃ |
13 The burden on Arabia. You lodge in a forest in Arabia, O caravans of Dedanim.
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃ |
14 Inhabitants of the land of Tema Have brought water to meet the thirsty, With his bread they came before a fugitive.
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃ |
15 For they fled from the face of destructions, From the face of an outstretched sword, And from the face of a trodden bow, And from the face of the grievousness of battle.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ |
16 For thus said the Lord to me: “Within a year, as years of a hired worker, All the glory of Kedar has been consumed.
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃ |
17 And the remnant of the number of bow-men, The mighty of the sons of Kedar, are few, For YHWH, God of Israel, has spoken!”
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃ |
