Isaiah 13
1 The burden of Babylon that Isaiah son of Amoz has seen:
| משא בבל--אשר חזה ישעיהו בן אמוץ |
2 “Lift up an ensign on a high mountain, Raise the voice to them, wave the hand, And they go into the openings of nobles.
| על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים |
3 I have given charge to My sanctified ones, Also I have called My mighty ones for My anger, Those rejoicing at My excellence.”
| אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי |
4 A voice of a multitude in the mountains, A likeness of a numerous people, A voice of noise from the kingdoms of nations who are gathered, YHWH of Hosts inspecting a host of battle!
| קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים--יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה |
5 They are coming in from a far-off land, From the end of the heavens, YHWH and the instruments of His indignation, To destroy all the land.
| באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ |
6 Howl, for the Day of YHWH [is] near, It comes as destruction from the Mighty.
| הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא |
7 Therefore, all hands fail, And every heart of man melts.
| על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס |
8 And they have been troubled, Pains and pangs take them, They are pained as a travailing woman, A man marvels at his friend, The appearance of flames—their faces!
| ונבהלו--צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם |
9 Behold, the Day of YHWH comes, Fierce, with wrath, and heat of anger, To make the land become a desolation, Indeed, He destroys its sinning ones from it.
| הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף--לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה |
10 For the stars of the heavens, and their constellations, Do not cause their light to shine, The sun has been darkened in its going out, And the moon does not cause its light to come forth.
| כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו |
11 “And I have appointed evil on the world, And on the wicked their iniquity, And have caused the excellence of the proud to cease, And I make the excellence of the terrible low.
| ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל |
12 I make man more rare than fine gold, And a common man than pure gold of Ophir.
| אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר |
13 Therefore I cause the heavens to tremble, And the earth shakes from its place, In the wrath of YHWH of Hosts, And in a day of the heat of His anger.
| על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה--בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו |
14 And it has been, as a roe driven away, And as a flock that has no gatherer, Each to his people—they turn, And each to his land—they flee.
| והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו |
15 Everyone who is found is thrust through, And everyone who is added falls by sword.
| כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב |
16 And their sucklings are dashed to pieces before their eyes, Their houses are spoiled, and their wives lain with.
| ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (תשכבנה) |
17 Behold, I am stirring up the Medes against them, Who do not esteem silver, And gold—they do not delight in it.
| הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו |
18 And bows dash young men to pieces, And they do not pity the fruit of the womb, Their eye has no pity on sons.
| וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם |
19 And Babylon, the beauty of kingdoms, The glory, the excellence of the Chaldeans, Has been as overthrown by God, With Sodom and with Gomorrah.
| והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה |
20 She does not sit forever, Nor continue to many generations, Nor does Arab pitch tent there, And shepherds do not lie down there.
| לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם |
21 And desert-dwellers have lain down there, And their houses have been full of howlers, And daughters of an ostrich have dwelt there, And goats skip there.
| ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם |
22 And howlers—he has responded in his forsaken habitations, And dragons in palaces of delight, And her time [is] near to come, And her days are not drawn out!”
| וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו |
