Genesis 29
1 And Jacob lifts up his feet, and goes toward the land of the sons of the east;
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ |
2 and he looks, and behold, a well in the field, and behold, there [are] three droves of a flock crouching by it, for they water the droves from that well, and the great stone [is] on the mouth of the well.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ |
3 (When all the droves have been gathered there, and they have rolled the stone from off the mouth of the well, and have watered the flock, then they have turned back the stone on the mouth of the well to its place.)
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ |
4 And Jacob says to them, “My brothers, where [are] you from?” And they say, “We [are] from Haran.”
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ |
5 And he says to them, “Have you known Laban, son of Nahor?” And they say, “We have known.”
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ |
6 And he says to them, “Does he have peace?” And they say, “Peace; and behold, his daughter Rachel is coming with the flock.”
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ |
7 And he says, “Behold, the day [is] still great, [it is] not time for the livestock to be gathered; water the flock, and go, delight yourselves.”
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ |
8 And they say, “We are not able, until all the droves be gathered together, and they have rolled away the stone from the mouth of the well, and we have watered the flock.”
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ |
9 He is yet speaking with them, and Rachel has come with the flock which her father has, for she [is] shepherdess;
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ |
10 and it comes to pass, when Jacob has seen Rachel, daughter of his mother’s brother Laban, and the flock of his mother’s brother Laban, that Jacob comes near and rolls the stone from off the mouth of the well, and waters the flock of his mother’s brother Laban.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ |
11 And Jacob kisses Rachel, and lifts up his voice, and weeps,
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ |
12 and Jacob declares to Rachel that he [is] her father’s brother, and that he [is] Rebekah’s son, and she runs and declares [it] to her father.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ |
13 And it comes to pass, when Laban hears the report of his sister’s son Jacob, that he runs to meet him, and embraces him, and kisses him, and brings him into his house; and he recounts to Laban all these things,
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ |
14 and Laban says to him, “You [are] surely my bone and my flesh”; and he dwells with him a month of days.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ |
15 And Laban says to Jacob, “Is it because you [are] my brother that you have served me for nothing? Declare to me what your hire [is].”
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ |
16 And Laban has two daughters, the name of the older [is] Leah, and the name of the younger Rachel,
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ |
17 and the eyes of Leah [are] tender, and Rachel has been beautiful of form and beautiful of appearance.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ |
18 And Jacob loves Rachel and says, “I serve you seven years for Rachel your younger daughter”:
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ |
19 and Laban says, “It is better for me to give her to you than to give her to another man; dwell with me”;
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ |
20 and Jacob serves for Rachel seven years; and they are in his eyes as some days, because of his loving her.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ |
21 And Jacob says to Laban, “Give up my wife, for my days have been fulfilled, and I go in to her”;
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ |
22 and Laban gathers all the men of the place, and makes a banquet.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ |
23 And it comes to pass in the evening, that he takes his daughter Leah, and brings her to him, and he goes in to her;
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ |
24 and Laban gives his maidservant Zilpah to her, to his daughter Leah, [for] a maidservant.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ |
25 And it comes to pass in the morning, that behold, it [is] Leah; and he says to Laban, “What [is] this you have done to me? Have I not served with you for Rachel? And why have you deceived me?”
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ |
26 And Laban says, “It is not done so in our place, to give the younger before the firstborn;
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ |
27 fulfill the period of seven [for] this one, and we also give to you this one, for the service which you serve with me yet seven other years.”
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ |
28 And Jacob does so, and fulfills the period of seven [for] this one, and he gives his daughter Rachel to him for a wife for him;
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ |
29 and Laban gives his maidservant Bilhah to his daughter Rachel for a maidservant for her.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ |
30 And he also goes in to Rachel, and he also loves Rachel more than Leah; and he serves with him yet seven other years.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ |
31 And YHWH sees that Leah [is] the hated one, and He opens her womb, and Rachel [is] barren;
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ |
32 and Leah conceives, and bears a son, and calls his name Reuben, for she said, “Because YHWH has looked on my affliction; because now does my husband love me.”
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ |
33 And she conceives again, and bears a son, and says, “Because YHWH has heard that I [am] the hated one, He also gives to me even this [one]”; and she calls his name Simeon.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ |
34 And she conceives again and bears a son, and says, “Now [is] the time, my husband is joined to me, because I have born to him three sons,” therefore has [one] called his name Levi.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ |
35 And she conceives again and bears a son, and this time says, “I praise YHWH”; therefore has she called his name Judah; and she ceases from bearing.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ |
