< Genesis 21 >

1 And YHWH has looked after Sarah as He has said, and YHWH does to Sarah as He has spoken;
ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃
2 and Sarah conceives, and bears a son to Abraham, to his old age, at the appointed time that God has spoken of with him;
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃
3 and Abraham calls the name of his son who is born to him, whom Sarah has borne to him—Isaac;
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃
4 and Abraham circumcises his son Isaac, [being] a son of eight days, as God has commanded him.
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃
5 And Abraham [is] a son of one hundred years in his son Isaac being born to him,
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃
6 and Sarah says, “God has made laughter for me; everyone who is hearing laughs for me.”
ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃
7 She also says, “Who has said to Abraham, Sarah has suckled sons, that I have born a son for his old age?”
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃
8 And the boy grows, and is weaned, and Abraham makes a great banquet in the day of Isaac’s being weaned;
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃
9 and Sarah sees the son of Hagar the Egyptian, whom she has borne to Abraham, mocking,
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃
10 and she says to Abraham, “Cast out this handmaid and her son; for the son of this handmaid has no possession with my son—with Isaac.”
ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃
11 And the thing is very wrong in the eyes of Abraham, for his son’s sake;
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃
12 and God says to Abraham, “Let it not be wrong in your eyes because of the youth, and because of your handmaid: all that Sarah says to you—listen to her voice, for in Isaac is a seed called to you.
ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃
13 As for the son of the handmaid also, for a nation I set him, because he [is] your seed.”
וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃
14 And Abraham rises early in the morning, and takes bread, and a bottle of water, and gives to Hagar (placing [it] on her shoulder), also the boy, and sends her out; and she goes on, and goes astray in the wilderness of Beer-Sheba;
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃
15 and the water is consumed from the bottle, and she places the boy under one of the shrubs.
ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃
16 And she goes and sits by herself opposite [him], far off, about a bow-shot, for she said, “Do not let me look on the death of the boy”; and she sits opposite [him], and lifts up her voice, and weeps.
ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃
17 And God hears the voice of the youth; and the messenger of God calls to Hagar from the heavens and says to her, “What to you, Hagar? Do not fear; for God has listened to the voice of the youth where he [is];
וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃
18 rise, lift up the youth, and lay hold on him with your hand, for I set him for a great nation.”
קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃
19 And God opens her eyes, and she sees a well of water, and she goes and fills the bottle [with] water, and causes the youth to drink;
ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃
20 and God is with the youth, and he grows, and dwells in the wilderness, and is an archer;
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃
21 and he dwells in the wilderness of Paran, and his mother takes for him a wife from the land of Egypt.
וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃
22 And it comes to pass at that time that Abimelech speaks—Phichol also, head of his host—to Abraham, saying, “God [is] with you in all that you are doing;
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃
23 and now, swear to me by God here: you do not lie to me, or to my continuator, or to my successor; according to the kindness which I have done with you—do with me, and with the land in which you have sojourned.”
ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃
24 And Abraham says, “I swear.”
ויאמר אברהם אנכי אשבע׃
25 And Abraham reasoned with Abimelech concerning the matter of a well of water which Abimelech’s servants have violently taken away,
והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃
26 and Abimelech says, “I have not known who has done this thing, and even you did not declare to me, and I also, I have not heard except today.”
ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃
27 And Abraham takes sheep and oxen, and gives to Abimelech, and they make, both of them, a covenant;
ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃
28 and Abraham sets seven lambs of the flock by themselves.
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃
29 And Abimelech says to Abraham, “What [are] they—these seven lambs which you have set by themselves?”
ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃
30 And he says, “For—the seven lambs you accept from my hand, so that it becomes a witness for me that I have dug this well”;
ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃
31 therefore he has called that place “Beer-Sheba,” for both of them have sworn there.
על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃
32 And they make a covenant in Beer-Sheba, and Abimelech rises—Phichol also, head of his host—and they return to the land of the Philistines;
ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃
33 and [Abraham] plants a tamarisk in Beer-Sheba, and preaches there in the Name of YHWH, the perpetual God;
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃
34 and Abraham sojourns in the land of the Philistines many days.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃

< Genesis 21 >