Ezekiel 7
1 And there is a word of YHWH to me, saying, “And you, son of man, Thus said Lord YHWH to the ground of Israel:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 An end, the end has come on the four corners of the land.
| ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל--קץ בא הקץ על ארבעת (ארבע) כנפות הארץ |
3 Now [is] the end for you, And I have sent My anger on you, And judged you according to your ways, And set all your abominations against you.
| עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך |
4 And My eye has no pity on you, nor do I spare, For I set your ways against you, And your abominations are in your midst, And you have known that I [am] YHWH.
| ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה |
5 Thus said Lord YHWH: Calamity, a single calamity, behold, it has come.
| כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה |
6 An end has come, the end has come, It has awoken for you, behold, it has come.
| קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה |
7 The circlet has come to you, O inhabitant of the land! The time has come, a day of trouble [is] near, And not the shouting of mountains.
| באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה--ולא הד הרים |
8 Now shortly I pour out My fury on you, And have completed My anger against you, And judged you according to your ways, And set all your abominations against you.
| עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך |
9 And My eye does not pity, nor do I spare, I give to you according to your ways, And your abominations are in your midst, And you have known that [it is] I, YHWH, striking.
| ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה |
10 Behold, the day, behold, it has come, The circlet has gone forth, The rod has blossomed, the pride has flourished.
| הנה היום הנה באה יצאה הצפרה--צץ המטה פרח הזדון |
11 The violence has risen to a rod of wickedness, There is none of them, nor of their multitude, Nor of their noise, nor is there wailing for them.
| החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם--ולא נה בהם |
12 The time has come, the day has arrived, The buyer does not rejoice, And the seller does not become a mourner, For wrath [is] to all its multitude.
| בא העת הגיע היום--הקונה אל ישמח והמכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה |
13 For the seller does not turn to the sold thing, And yet their life [is] among the living, For the vision [is] to all its multitude, It does not turn back, And none strengthens his life by his iniquity.
| כי המכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו |
14 They have blown with a horn to prepare the whole, And none is going to battle, For My wrath [is] to all its multitude.
| תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה |
15 The sword [is] outside, And the pestilence and the famine within, He who is in a field dies by sword, And he who is in a city—Famine and pestilence devour him.
| החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו |
16 And their fugitives have escaped away, And they have been on the mountains As doves of the valleys, All of them making a noise—each for his iniquity.
| ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות--איש בעונו |
17 All the hands are feeble, and all knees go [as] waters.
| כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים |
18 And they have girded on sackcloth, And trembling has covered them, And shame [is] on all faces, And baldness on all their heads.
| וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה |
19 They cast their silver into out-places, And their gold becomes impurity. Their silver and gold are not able to deliver them, In a day of the wrath of YHWH, They do not satisfy their soul, And they do not fill their bowels, For it has been the stumbling-block of their iniquity.
| כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה--כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה |
20 As for the beauty of his ornament, He set it for excellence, And the images of their abominations, Their detestable things—they made in it, Therefore I have given it to them for impurity,
| וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה |
21 And I have given it into the hand of the strangers for a prey, And to the wicked of the land for a spoil, And they have defiled it.
| ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללוה (וחללוהו) |
22 And I have turned My face from them, And they have defiled My hidden place, Indeed, destroyers have come into it, and defiled it.
| והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה |
23 Make the chain; for the land Has been full of bloody judgments, And the city has been full of violence.
| עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס |
24 And I have brought in the wicked of the nations, And they have possessed their houses, And I have caused the excellence of the strong to cease, And those sanctifying them have been defiled.
| והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם |
25 Destruction has come, And they have sought peace, and there is none.
| קפדה בא ובקשו שלום ואין |
26 Disaster comes on disaster, and report is on report, And they have sought a vision from a prophet, And law perishes from [the] priest, And counsel from [the] elderly,
| הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא--ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים |
27 The king becomes a mourner, And a prince puts on desolation, And the hands of the people of the land are troubled, I deal with them from their own way, And I judge them with their own judgments, And they have known that I [am] YHWH!”
| המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אתם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה |
