Ezekiel 22
1 And there is a word of YHWH to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
2 “And you, son of man, do you judge? Do you judge the city of blood? Then you have caused it to know all its abominations,
| ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃ |
3 and you have said, Thus said Lord YHWH: The city is shedding blood in its midst, For the coming in of its time, And it has made idols on it for defilement.
| ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃ |
4 You have been guilty by your blood that you have shed, And you have been defiled by your idols that you have made, And you cause your days to draw near, And have come to your years, Therefore I have given you [for] a reproach to nations, And a derision to all the lands.
| בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃ |
5 The near and the far-off from you scoff at you, O defiled of name—abounding in trouble.
| הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃ |
6 Behold, princes of Israel—each according to his arm Have been in you to shed blood.
| הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃ |
7 They have made light of father and mother in you, They dealt oppressively to a sojourner in your midst, They oppressed fatherless and widow in you.
| אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃ |
8 You have despised My holy things, And you have defiled My Sabbaths.
| קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃ |
9 Men of slander have been in you to shed blood, And they have eaten on the mountains in you, They have done wickedness in your midst.
| אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃ |
10 One has uncovered the nakedness of a father in you, They humbled the menstruous woman in you.
| ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃ |
11 And each has done abomination with the wife of his neighbor, And each has defiled his daughter-in-law through wickedness, And each has humbled his sister, his father’s daughter, in you.
| ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃ |
12 They have taken a bribe to shed blood in you, You have taken usury and increase, And cut off your neighbor by oppression, And you have forgotten Me, A declaration of Lord YHWH!
| שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃ |
13 And behold, I have struck My hand, Because of your dishonest gain that you have gained, And for your blood that has been in your midst.
| והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃ |
14 Does your heart stand—are your hands strong, For the days that I am dealing with you? I, YHWH, have spoken and have done [it].
| היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃ |
15 And I have scattered you among nations, And have spread you out among lands, And consumed your uncleanness out of you.
| והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃ |
16 And you have been defiled in yourself Before the eyes of nations, And you have known that I [am] YHWH.”
| ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה׃ |
17 And there is a word of YHWH to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
18 “Son of man, the house of Israel has been for dross to Me, All of them [are] bronze, and tin, and iron, and lead, In the midst of a furnace—silver has been dross,
| בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃ |
19 Therefore, thus said Lord YHWH: Because you have all become dross, Therefore, behold, I am gathering you into the midst of Jerusalem,
| לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם׃ |
20 A gathering of silver, and bronze, and iron, and lead, and tin, Into the midst of a furnace—to blow fire on it, to melt it, So I gather in My anger and in My fury, And I have let rest, and have melted you.
| קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃ |
21 And I have heaped you up, And blown on you in the fire of My wrath, And you have been melted in its midst.
| וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃ |
22 As the melting of silver in the midst of a furnace, So you are melted in its midst, And you have known that I, YHWH, have poured out My fury on you.”
| כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃ |
23 And there is a word of YHWH to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
24 “Son of man, say to it, You [are] a land, It [is] not cleansed nor rained on in a day of indignation.
| בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃ |
25 A conspiracy of its prophets [is] in its midst, As a roaring lion tearing prey; They have devoured the soul, They have taken wealth and glory, Its widows have multiplied in its midst.
| קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃ |
26 Its priests have wronged My law, And they defile My holy things, They have not made separation between holy and common, And they have not made known [the difference] between the unclean and the clean, And they have hidden their eyes from My Sabbaths, And I am pierced in their midst.
| כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃ |
27 Its princes [are] as wolves in its midst, Tearing prey, to shed blood, to destroy souls, For the sake of gaining dishonest gain.
| שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃ |
28 And its prophets have coated with chalk for them, Seeing a vain thing, and divining a lie for them, Saying, Thus said Lord YHWH, And YHWH has not spoken.
| ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃ |
29 The people of the land have used oppression, And have taken plunder away violently, And have oppressed humble and needy, And oppressed the sojourner without judgment.
| עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃ |
30 And I seek from them a man making a wall, And standing in the breach before Me, In behalf of the land—not to destroy it, And I have found none.
| ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃ |
31 And I pour out My indignation on them, I have consumed them by [the] fire of My wrath, I have put their way on their own head, A declaration of Lord YHWH!”
| ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ |
