Ezekiel 21
1 And there is a word of YHWH to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
2 “Son of man, set your face toward Jerusalem, and prophesy to the holy places, and prophesy to the ground of Israel;
| בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃ |
3 and you have said to the ground of Israel, Thus said YHWH: Behold, I [am] against you, And have brought out My sword from its scabbard, And have cut off righteous and wicked from you.
| ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃ |
4 Because that I have cut off righteous and wicked from you, Therefore My sword goes out from its scabbard, To all flesh, from south to north.
| יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃ |
5 And all flesh has known that I, YHWH, Have brought out My sword from its scabbard, It does not turn back anymore.
| וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃ |
6 And you, son of man, sigh with breaking of loins, indeed, sigh before their eyes with bitterness,
| ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃ |
7 and it has come to pass, when they say to you, Why are you sighing? That you have said: Because of the report, for it is coming, And every heart has melted, And all hands have been feeble, And every spirit is weak, And all knees go [as] waters, Behold, it is coming, indeed, it has been, A declaration of Lord YHWH.”
| והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃ |
8 And there is a word of YHWH to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
9 “Son of man, prophesy, and you have said, Thus said YHWH: Say, A sword, a sword is sharpened, and also polished.
| בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃ |
10 It is sharpened so as to slaughter a slaughter. It is polished so as to have brightness, Or do we rejoice? It is despising the scepter of My son [as] every tree.
| למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃ |
11 And He gives it for polishing, For laying hold of by the hand. It is sharpened—the sword—and polished, To give it into the hand of a slayer.
| ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃ |
12 Cry and howl, son of man, For it has been among My people, It [is] among all the princes of Israel, My people have been cast to the sword. Therefore strike on your thigh,
| זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃ |
13 Because [it is] a trier, And what if it is even despising the scepter? It will not be, a declaration of Lord YHWH.
| כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃ |
14 And you, son of man, prophesy, And strike hand on hand, And the sword is bent a third time, The sword of the wounded! It [is] the sword of the wounded—the great one, That is entering the inner chamber to them.
| ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃ |
15 To melt the heart, and to multiply the ruins, I have set the point of a sword by all their gates. Aah! It is made for brightness, Wrapped up for slaughter.
| למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃ |
16 Take possession of the right, place yourself at the left, To where your face is appointed.
| התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃ |
17 And I also, I strike My hand on My hand, And have caused My fury to rest; I, YHWH, have spoken.”
| וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃ |
18 And there is a word of YHWH to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
19 “And you, son of man, appoint two ways for yourself, for the coming in of the sword of the king of Babylon; they come forth from one land, both of them. And create a station; create [it] at the top of the way of the city.
| ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃ |
20 Appoint a way for the coming of the sword, To Rabbath of the sons of Ammon, And to Judah, in fortified Jerusalem.
| דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃ |
21 For the king of Babylon has stood at the head of the way, At the top of the two ways, to use divination, He has moved lightly with the arrows, He has inquired of the teraphim, He has looked on the liver.
| כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃ |
22 The divination [for] Jerusalem has been at his right, To place battering-rams, To open the mouth with slaughter, To lift up a voice with shouting, To place battering-rams against the gates, To pour out a mound, to build a fortification.
| בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק׃ |
23 And it has been to them as a false divination in their eyes, Who have sworn oaths to them, But he is causing iniquity to be remembered [so they] are caught.
| והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃ |
24 Therefore, thus said Lord YHWH: Because of your causing your iniquity to be remembered, In your transgressions being revealed, For your sins being seen, in all your doings, Because of your being remembered, You are caught by the hand.
| לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃ |
25 And you, wounded, wicked one, Prince of Israel, whose day has come, In the time of the iniquity of the end,
| ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃ |
26 Thus said Lord YHWH: Turn aside the turban, and carry away the crown, This—not this—make high the low, And make low the high.
| כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃ |
27 An overturn, overturn, overturn, I make it, Also this has not been until the coming of Him, Whose [is] the judgment, and I have given it.
| עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃ |
28 And you, son of man, prophesy, and you have said, Thus said Lord YHWH concerning the sons of Ammon, and concerning their reproach, and you have said: A sword, a sword, open for slaughter, Polished to the utmost for brightness!
| ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃ |
29 In seeing a vain thing for you, In divining a lie for you, To put you on the necks of the wounded of the wicked, whose day has come, In the time of the iniquity of the end.
| בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃ |
30 Turn [it] back to its scabbard; I judge you In the place where you were produced, In the land of your birth.
| השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃ |
31 And I have poured My indignation on you, I blow against you with [the] fire of My wrath, And have given you into the hand of brutish men—craftsmen of destruction.
| ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃ |
32 You are fuel for the fire, Your blood is in the midst of the land, You are not remembered, For I, YHWH, have spoken!”
| לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃ |
