Ezekiel 14
1 And men from [the] elderly of Israel come to me, and sit before me.
| ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני׃ |
2 And there is a word of YHWH to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
3 “Son of man, these men have caused their idols to go up on their heart, and they have put the stumbling-block of their iniquity before their faces; am I inquired of at all by them?
| בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃ |
4 Therefore, speak with them, and you have said to them, Thus said Lord YHWH: Everyone of the house of Israel who causes his idols to go up to his heart, and sets the stumbling-block of his iniquity before his face, and has gone to the prophet—I, YHWH, have given an answer to him for this, for the abundance of his idols,
| לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃ |
5 in order to catch the house of Israel by their heart, in that they have become estranged from off Me by their idols—all of them.
| למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃ |
6 Therefore say to the house of Israel, Thus said Lord YHWH: Turn back, indeed, turn back from your idols, and turn back your faces from all your abominations,
| לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם׃ |
7 for everyone of the house of Israel, and of the sojourners who sojourn in Israel, who is separated from after Me, and causes his idols to go up to his heart, and sets the stumbling-block of his iniquity before his face, and has come to the prophet to inquire of him concerning Me, I, YHWH, have answered him for Myself;
| כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃ |
8 and I have set My face against that man, and made him for a sign, and for allegories, and I have cut him off from the midst of My people, and you have known that I [am] YHWH.
| ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה׃ |
9 And the prophet, when he is enticed, and has spoken a word—I, YHWH, have enticed that prophet, and have stretched out My hand against him, and have destroyed him from the midst of My people Israel.
| והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל׃ |
10 And they have borne their iniquity: as the iniquity of the inquirer, so is the iniquity of the prophet;
| ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה׃ |
11 so that the house of Israel does not wander from after Me anymore, nor are they defiled with all their transgressions anymore, and they have been to Me for a people, and I am to them for God—a declaration of Lord YHWH.”
| למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה׃ |
12 And there is a word of YHWH to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
13 “Son of man, when the land sins against Me to commit a trespass, and I have stretched out My hand against it, and broken the staff of bread for it, and sent famine into it, and cut off man and beast from it—
| בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃ |
14 and [despite] these three men [that] have been in its midst: Noah, Daniel, and Job—they [only] deliver their own soul by their righteousness,” a declaration of Lord YHWH.
| והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה׃ |
15 “If I cause an evil beast to pass through the land, and it has bereaved, and it has been a desolation, without any passing through because of the beast—
| לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה׃ |
16 [despite] these three men in its midst—[as] I live,” a declaration of Lord YHWH, “they deliver neither sons nor daughters; they alone are delivered, and the land is a desolation.
| שלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה׃ |
17 Or [if] I bring a sword in against that land, and I have said: Sword, pass over through the land, and I have cut off man and beast from it—
| או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃ |
18 and [despite] these three men in its midst—[as] I live,” a declaration of Lord YHWH, “they do not deliver sons and daughters, for they alone are delivered.
| ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו׃ |
19 Or [if] I send pestilence to that land, and I have poured out My fury against it in blood, to cut off man and beast from it—
| או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה׃ |
20 and [despite] Noah, Daniel, and Job, in its midst—[as] I live,” a declaration of Lord YHWH, “they deliver neither son nor daughter; they, by their righteousness, [only] deliver their own soul.”
| ונח דנאל ואיוב בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם׃ |
21 For thus said Lord YHWH: “Although My four severe judgments—sword, and famine, and wild beast, and pestilence—I have sent to Jerusalem, to cut off man and beast from it,
| כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה׃ |
22 yet, behold, there has been left an escape in it, who are brought forth, sons and daughters, behold, they are coming forth to you, and you have seen their way, and their doings, and have been comforted concerning the calamity that I have brought in against Jerusalem, all that which I have brought in against it.
| והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם את כל אשר הבאתי עליה׃ |
23 And they have comforted you, for you see their way and their doings, and you have known that I have not done all that which I have done in her for nothing,” a declaration of Lord YHWH.
| ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאם אדני יהוה׃ |
