Exodus 22
1 When a man steals an ox or sheep, and has slaughtered it or sold it, he repays [with] five of the herd for the ox, and four of the flock for the sheep.
| כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃ |
2 If in the breaking through, the thief is found, and he has been struck and has died, there is no blood for him;
| אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ |
3 if the sun has risen on him, blood [is] for him, he certainly repays; if he has nothing, then he has been sold for his theft;
| אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃ |
4 if the theft is certainly found alive in his hand, whether ox, or donkey, or sheep—he repays double.
| אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃ |
5 When a man depastures a field or vineyard, and has sent out his beast, and it has pastured in the field of another, he repays [with] the best of his field, and the best of his vineyard.
| כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ |
6 When fire goes forth and has found thorns, and a stack, or the standing grain, or the field has been consumed, he who causes the burning certainly repays.
| כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃ |
7 When a man gives silver or vessels to his neighbor to keep, and it has been stolen out of the man’s house; if the thief is found, he repays double.
| כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃ |
8 If the thief is not found, then the master of the house has been brought near to God [to see] whether he has not put forth his hand against the work of his neighbor.
| אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ |
9 For every matter of transgression, for ox, for donkey, for sheep, for raiment, for any lost thing of which it is said that it is his, the matter of them both comes to God; he whom God condemns repays double to his neighbor.
| על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ |
10 When a man gives to his neighbor a donkey, or ox, or sheep, or any beast to keep, and it has died, or has been hurt, or taken captive, [with] none seeing—
| כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃ |
11 an oath of YHWH is between them both, that he has not put forth his hand against the work of his neighbor, and its owner has accepted, and he does not repay;
| שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ |
12 but if it is certainly stolen from him, he repays to its owner;
| ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ |
13 if it is certainly torn, he brings it in [as] a witness; he does not repay the torn thing.
| אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ |
14 And when a man asks for [anything] from his neighbor, and it has been hurt or has died—its owner not being with it—he certainly repays;
| וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃ |
15 if its owner [is] with it, he does not repay—if it [is] a hired thing, it has come for its hire.
| אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃ |
16 And when a man entices a virgin who [is] not betrothed, and has lain with her, he certainly endows her to himself for a wife;
| וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ |
17 if her father utterly refuses to give her to him, he weighs out money according to the dowry of virgins.
| אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ |
18 You do not keep a witch alive.
| מכשפה לא תחיה׃ |
19 Whoever lies with a beast is certainly put to death.
| כל שכב עם בהמה מות יומת׃ |
20 He who is sacrificing to a god, except to YHWH alone, is devoted.
| זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃ |
21 And you do not oppress a sojourner, nor crush him, for you have been sojourners in the land of Egypt.
| וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ |
22 You do not afflict any widow or orphan;
| כל אלמנה ויתום לא תענון׃ |
23 if you really afflict him, surely if he cries to Me at all, I certainly hear his cry;
| אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ |
24 and My anger has burned, and I have slain you by the sword, and your wives have been widows, and your sons orphans.
| וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ |
25 If you lend money [to] My poor people [who are] with you, you are not as a usurer to him; you do not lay usury on him;
| אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃ |
26 if you take the garment of your neighbor in pledge at all, you return it to him during the going in of the sun:
| אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃ |
27 for it is his only covering, it [is] his garment for his skin; wherein does he lie down? And it has come to pass, when he cries to Me, that I have heard, for I [am] gracious.
| כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃ |
28 You do not revile God, and you do not curse a prince among your people.
| אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ |
29 You do not delay your fullness and your liquids; you give the firstborn of your sons to Me;
| מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃ |
30 so you do to your ox [and] to your sheep; it is with its mother [for] seven days, on the eighth day you give it to Me.
| כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃ |
31 And you are holy men to Me, and you do not eat flesh torn in the field, you cast it to a dog.
| ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ |
