Ecclesiastes 1
1 Words of a preacher, son of David, king in Jerusalem:
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ |
2 Vanity of vanities, said the Preacher, vanity of vanities: the whole [is] vanity.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ |
3 What advantage [is] to man by all his labor that he labors at under the sun?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ |
4 A generation is going, and a generation is coming, and the earth is standing for all time.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ |
5 Also, the sun has risen, and the sun has gone in, and to its place panting it is rising there.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ |
6 Going to the south, and turning around to the north, turning around, turning around, the wind is going, and by its circuits the wind has returned.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ |
7 All the streams are going to the sea, and the sea is not full; to a place to where the streams are going, there they are turning back to go.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ |
8 All these things are wearying; a man is not able to speak, the eye is not satisfied by seeing, nor is the ear filled from hearing.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ |
9 What [is] that which has been? It [is] that which is, and what [is] that which has been done? It [is] that which is done, and there is not an entirely new thing under the sun.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ |
10 There is a thing of which [one] says: “See this, it [is] new!” Already it has been in the ages that were before us!
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ |
11 There is not a remembrance of former [generations]; and also of the latter that are, there is no remembrance of them with those that are at the last.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ |
12 I, a preacher, have been king over Israel in Jerusalem.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ |
13 And I have given my heart to seek and to search out by wisdom concerning all that has been done under the heavens. It [is] a sad travail God has given to the sons of man to be humbled by it.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ |
14 I have seen all the works that have been done under the sun, and behold, the whole [is] vanity and distress of spirit!
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ |
15 A crooked thing [one] is not able to make straight, and a lacking thing is not able to be numbered.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ |
16 I spoke with my heart, saying, “I, behold, have magnified and added wisdom above everyone who has been before me at Jerusalem, and my heart has seen wisdom and knowledge abundantly.
| דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ |
17 And I give my heart to know wisdom, and to know madness and folly: I have known that even this [is] distress of spirit;
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ |
18 for in abundance of wisdom [is] abundance of sadness, and he who adds knowledge adds pain.”
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ |
