Deuteronomy 2
1 “And we turn and journey into the wilderness, the way of the Red Sea, as YHWH has spoken to me, and we go around Mount Seir [for] many days.
| ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים |
2 And YHWH speaks to me, saying,
| ויאמר יהוה אלי לאמר |
3 For you go around this mountain long enough; turn for yourselves northward.
| רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה |
4 And the people command you, saying, You are passing over into the border of your brothers, sons of Esau, who are dwelling in Seir, and they are afraid of you; and you have been very watchful;
| ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד |
5 you do not strive with them, for I do not give [any] of their land to you—even the treading of the sole of a foot; I have given Mount Seir to Esau for a possession.
| אל תתגרו בם--כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר |
6 You buy food from them with money, and have eaten; and you also buy water from them with money, and have drunk.
| אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף--ושתיתם |
7 For your God YHWH has blessed you in all the work of your hands; He has known your walking in this great wilderness these forty years; your God YHWH [is] with you; you have not lacked anything.
| כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך--ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך--לא חסרת דבר |
8 And we pass by from our brothers, sons of Esau, who are dwelling in Seir, by the way of the plain, by Elath and by Ezion-Gaber, and we turn and pass over the way of the wilderness of Moab;
| ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב |
9 and YHWH says to me, Do not distress Moab, nor stir yourself up against them [in] battle, for I do not give [any] of their land to you [for] a possession; for I have given Ar to the sons of Lot [for] a possession.
| ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה--כי לבני לוט נתתי את ער ירשה |
10 The Emim have formerly dwelt in it, a people great, and numerous, and tall as the Anakim;
| האמים לפנים ישבו בה--עם גדול ורב ורם כענקים |
11 they are reckoned [as] Rephaim, they also, as the Anakim; and the Moabites call them Emim.
| רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים |
12 And the Horim have formerly dwelt in Seir, but the sons of Esau dispossess them, and destroy them from before them, and dwell in their stead, as Israel has done to the land of his possession which YHWH has given to them.
| ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם |
13 Now rise and pass over the Brook of Zered for yourselves; and we pass over the Brook of Zered.
| עתה קמו ועברו לכם--את נחל זרד ונעבר את נחל זרד |
14 And the days which we have walked from Kadesh-Barnea until we have passed over the Brook of Zered [are] thirty-eight years, until the consumption of all the generation of the men of battle from the midst of the camp, as YHWH has sworn to them;
| והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה--עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם |
15 and indeed the hand of YHWH has been against them, to destroy them from the midst of the camp until they are consumed.
| וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם |
16 And it comes to pass, when all the men of battle have finished dying from the midst of the people,
| ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות--מקרב העם |
17 that YHWH speaks to me, saying,
| וידבר יהוה אלי לאמר |
18 Today you are passing over the border of Moab, even Ar,
| אתה עבר היום את גבול מואב את ער |
19 and [when] you have come near the sons of Ammon, you do not distress them, nor stir yourself up against them, for I do not give [any] of the land of the sons of Ammon to you [for] a possession; for I have given it to the sons of Lot [for] a possession.
| וקרבת מול בני עמון--אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה--כי לבני לוט נתתיה ירשה |
20 It is reckoned [as] a land of Rephaim, even it; Rephaim formerly dwelt in it, and the Ammonites call them Zamzummim,
| ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים |
21 a people great, and numerous, and tall as the Anakim, and YHWH destroys them before them, and they dispossess them, and dwell in their stead,
| עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם |
22 as He has done for the sons of Esau who are dwelling in Seir, when He destroyed the Horim from before them, and they dispossess them, and dwell in their stead to this day.
| כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר--אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה |
23 As for the Avim who are dwelling in villages as far as Gaza, the Caphtorim—who are coming out from Caphtor—have destroyed them, and dwell in their stead.
| והעוים הישבים בחצרים עד עזה--כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם |
24 Rise, journey, and pass over the Brook of Arnon; see, I have given into your hand Sihon king of Heshbon, the Amorite, and his land; begin to possess [it], and stir yourself up against him [in] battle.
| קומו סעו ועברו את נחל ארנן--ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה |
25 This [is] the day I begin to put your dread and your fear on the face of the peoples under the whole heavens, who hear your fame, and have trembled and been pained because of you.
| היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים--אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך |
26 And I send messengers from the wilderness of Kedemoth to Sihon king of Heshbon, [with] words of peace, saying,
| ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר |
27 Let me pass over through your land; in the way—in the way I go, I do not turn aside [to the] right or left.
| אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול |
28 You sell me food for money, and I have eaten; and you give to me water for money, and I have drunk; only, let me pass over on my feet,
| אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי |
29 as the sons of Esau who are dwelling in Seir and the Moabites who are dwelling in Ar have done for me, until I pass over the Jordan to the land which our God YHWH is giving to us.
| כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער--עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו |
30 And Sihon king of Heshbon has not been willing to let us pass over by him, for your God YHWH has hardened his spirit and strengthened his heart, so as to give him into your hand as at this day.
| ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה |
31 And YHWH says to me, See, I have begun to give Sihon and his land before your faces; begin to possess—to possess his land.
| ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו |
32 And Sihon comes out to meet us, he and all his people, to the battle at Jahaz;
| ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה--יהצה |
33 and our God YHWH gives him before our faces, and we strike him, and his sons, and all his people;
| ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו |
34 and we capture all his cities at that time, and devote the whole city—men, and the women, and the infants; we have not left a remnant;
| ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד |
35 only, we have spoiled the livestock for ourselves, and the spoil of the cities which we have captured.
| רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו |
36 From Aroer, which [is] by the edge of the Brook of Arnon, and the city which [is] by the brook, even to Gilead, there has not been a city which [is] too high for us; our God YHWH has given the whole before our faces.
| מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו |
37 Only, you have not drawn near to the land of the sons of Ammon—any part of the Brook of Jabbok, and cities of the hill-country, and anything which our God YHWH has [not] commanded.”
| רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו |
