< Acts 6 >

1 And in these days, the disciples multiplying, there came a murmuring of the Hellenists at the Hebrews, because their widows were being overlooked in the daily ministry,
בימים ההם כאשר רבו התלמידים היתה תלונת היונים על העבריים על אשר העלימו עיניהם מאלמנותיהם לבלתי תת להן יום יום את ארוחתן׃
2 and the Twelve, having called near the multitude of the disciples, said, “It is not pleasing that we, having left the word of God, minister at tables;
ויקראו שנים העשר את המון התלמידים ויאמרו לא נאוה לנו כי נעזב את דבר האלהים ונשמש את השלחנות׃
3 look out, therefore, brothers, seven men of you who are testified well of, full of the Holy Spirit and wisdom, whom we may set over this necessity,
לכן אחי ברו לכם שבעה אנשים מקרבכם אשר שם טוב להם ומלאים רוח הקדש וחכמה ונפקידם על הענין הזה׃
4 and we to prayer, and to the ministry of the word, will give ourselves continually.”
ואנחנו נשקד על התפלה ועל שמוש הדבר׃
5 And the thing was pleasing before all the multitude, and they chose Stephen, a man full of faith and the Holy Spirit, and Philip, and Prochorus, and Nicanor, and Timon, and Parmenas, and Nicolaus, a proselyte of Antioch,
וייטב הדבר לפני כל ההמון ויבחרו את אסטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת פילפוס ואת פרוכורוס ואת ניקנור ואת טימון ואת פרמנס ואת ניקלס גר אנטיוכיא׃
6 whom they set before the apostles, and they, having prayed, laid [their] hands on them.
את אלה העמידו לפני השליחים ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם׃
7 And the word of God increased, and the number of the disciples multiplied in Jerusalem exceedingly; a great multitude of the priests were also obedient to the faith.
ויהי דבר האלהים הולך וגדל וירב מספר התלמידים בירושלים עד מאד וגם המון רב מן הכהנים נכנעו אל האמונה׃
8 And Stephen, full of faith and power, was doing great wonders and signs among the people,
ואסטפנוס מלא אמונה וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם׃
9 and there arose certain of those of the synagogue, the [one] called Libertines (and Cyrenians, and Alexandrians, and of those from Cilicia, and Asia), disputing with Stephen,
ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכסנדריים ומן בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם אסטפנוס׃
10 and they were not able to resist the wisdom and the Spirit with which he was speaking;
ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃
11 then they suborned men, saying, “We have heard him speaking slanderous sayings in regard to Moses and God.”
ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃
12 They also stirred up the people, and the elders, and the scribes, and having come on [him], they caught him, and brought [him] to the Sanhedrin;
ויעוררו את העם ואת הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני הסנהדרין׃
13 they also set up false witnesses, saying, “This one does not cease to speak evil sayings against this holy place and the Law,
ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃
14 for we have heard him saying that this Jesus the Nazarean will overthrow this place, and will change the customs that Moses delivered to us”;
כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את המקום הזה וישנה את החקים אשר מסר לנו משה׃
15 and gazing at him, all those sitting in the Sanhedrin saw his face as it were the face of a messenger.
ויסתכלו בו כל הישבים בסנהדרין ויראו את פניו כפני מלאך אלהים׃

< Acts 6 >