Acts 22
1 “Men, brothers, and fathers, hear my defense now to you.”
| אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם׃ |
2 and they having heard that he was speaking to them in the Hebrew dialect, they became even more silent, and he says,
| ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר׃ |
3 “I, indeed, am a man, a Jew, having been born in Tarsus of Cilicia, and brought up in this city at the feet of Gamaliel, having been taught according to the exactness of a law of the fathers, being zealous of God, as all you are today.
| ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃ |
4 And this Way I persecuted to death, binding and delivering up to prisons both men and women,
| וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃ |
5 as also the chief priest testifies to me, and all the eldership; from whom also having received letters to the brothers, to Damascus, I was going on, to bring also those there bound to Jerusalem that they might be punished,
| כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו׃ |
6 and it came to pass, in my going on and coming near to Damascus, about noon, suddenly out of Heaven there shone a great light around me;
| ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃ |
7 I also fell to the ground, and I heard a voice saying to me, Saul, Saul, why do you persecute Me?
| ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני׃ |
8 And I answered, Who are You, Lord? And He said to me, I am Jesus the Nazarene whom you persecute—
| ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו׃ |
9 and they who are with me saw the light, and became afraid, and they did not hear the voice of Him who is speaking to me—
| והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו׃ |
10 and I said, What will I do, Lord? And the LORD said to me, Having risen, go on to Damascus, and there it will be told you concerning all things that have been appointed for you to do.
| ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות׃ |
11 And when I did not see from the glory of that light, being led by the hand by those who are with me, I came to Damascus,
| ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק׃ |
12 and a certain one, Ananias, a pious man according to the Law, being testified to by all the Jews dwelling [there],
| ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם׃ |
13 having come to me and stood by [me], said to me, Saul, brother, look up; and the same hour I looked up to him;
| ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו׃ |
14 and he said, The God of our fathers chose you beforehand to know His will, and to see the Righteous One, and to hear a voice out of His mouth,
| ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו׃ |
15 because you will be His witness to all men of what you have seen and heard;
| כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃ |
16 and now, why do you linger? Having risen, immerse yourself, and wash away your sins, calling on the Name of the LORD.
| ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃ |
17 And it came to pass, when I returned to Jerusalem, and while I was praying in the temple, I came into a trance,
| ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃ |
18 and I saw Him saying to me, Hurry and go forth in haste out of Jerusalem, because they will not receive your testimony concerning Me;
| וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי׃ |
19 and I said, LORD, they know that I was imprisoning and was scourging those believing on You in every synagogue;
| ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך׃ |
20 and when the blood of your witness Stephen was being poured forth, I was also standing by and assenting to his death, and keeping the garments of those putting him to death;
| ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃ |
21 and He said to me, Go, because I will send you to far-off nations.”
| ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃ |
22 And they were hearing him to this word, and they lifted up their voice, saying, “Away from the earth with such a one; for it is not fit for him to live.”
| וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃ |
23 And they crying out and casting up their garments, and throwing dust into the air,
| ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃ |
24 the chief captain commanded him to be brought into the stronghold, saying, “Let him be examined by scourges,” that he might know for what cause they were crying so against him.
| ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃ |
25 And as he was stretching him with the straps, Paul said to the centurion who was standing by, “Is it lawful to you to scourge a man, a Roman, uncondemned?”
| ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃ |
26 And the centurion having heard, having gone near to the chief captain, told, saying, “Take heed what you are about to do, for this man is a Roman”;
| וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃ |
27 and the chief captain having come near, said to him, “Tell me, are you a Roman?” And he said, “Yes”;
| ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃ |
28 and the chief captain answered, “I, with a great sum, obtained this citizenship”; but Paul said, “But I have even been born [so].”
| ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה׃ |
29 Immediately, therefore, they departed from him, those being about to examine him, and the chief captain was also afraid, having learned that he is a Roman, and because he had bound him,
| אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו׃ |
30 and the next day, intending to know the certainty for what reason he is accused by the Jews, he loosed him from the bonds, and commanded the chief priests and all their Sanhedrin to come, and having brought down Paul, he set [him] before them.
| וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם׃ |
