Acts 2
1 And in the day of the Pentecost being fulfilled, they were all with one accord at the same place,
| שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום, |
2 and there came suddenly out of the sky a sound as of a violent rushing wind, and it filled all the house where they were sitting,
| נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו. |
3 and there appeared to them divided tongues, as it were of fire; it also sat on each one of them,
| הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם, |
4 and they were all filled with the Holy Spirit, and began to speak with other tongues, according as the Spirit was giving them to declare.
| וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת. |
5 And there were Jews dwelling in Jerusalem, devout men from every nation of those under the heaven,
| הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג, |
6 and the rumor of this having come, the multitude came together, and was confounded, because they were, each one, hearing them speaking in his proper dialect,
| ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו. |
7 and they were all amazed, and wondered, saying to one another, “Behold, are not all these who are speaking Galileans?
| ”כיצד ייתכן הדבר?“שאלו עולי־הרגל.”הלא כל האנשים האלה גרים בגליל! |
8 And how do we hear, each in our proper dialect, in which we were born?
| כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו? |
9 Parthians, and Medes, and Elamites, and those dwelling in Mesopotamia, in Judea also, and Cappadocia, Pontus, and Asia,
| הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם־נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה; |
10 Phrygia also, and Pamphylia, Egypt, and the parts of Libya that [are] along Cyrene, and the strangers of Rome, both Jews and proselytes,
| פריגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא; |
11 Cretes and Arabians, we heard them speaking the great things of God in our tongues.”
| יהודים וגרים, כרתים וערבים – וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!“ |
12 And they were all amazed, and were in doubt, saying to one another, “What would this wish to be?”
| כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים.”מה פירושו של הדבר?“שאלו זה את זה. |
13 And others mocking said, “They are full of sweet wine”;
| אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו:”הם סתם שיכורים!“ |
14 and Peter having stood up with the Eleven, lifted up his voice and declared to them: “Men—Jews, and all those dwelling in Jerusalem! Let this be known to you, and listen to my sayings,
| שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד־עשר השליחים, ופנה אל ההמון:”תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי. |
15 for these are not drunken, as you take it up, for it is the third hour of the day.
| אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני־אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר! |
16 But this is that which has been spoken through the prophet Joel:
| מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר: |
17 And it will be in the last days, says God, I will pour out of My Spirit on all flesh, And your sons and your daughters will prophesy, And your young men will see visions, And your old men will dream dreams;
| ’והיה אחרי כן (באחרית הימים), אמר אלוהים, אשפוך את רוחי על כל בשר. ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון, בחוריכם חזינות יראו. |
18 And also on My menservants, and on My maidservants, In those days, I will pour out of My Spirit, And they will prophesy;
| וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי. |
19 And I will give wonders in the sky above, And signs on the earth beneath—Blood, and fire, and vapor of smoke,
| ונתתי מופתים בשמים ובארץ – דם ואש ותימרות עשן. |
20 The sun will be turned to darkness, And the moon to blood, Before the coming of the Day of the LORD—the great and conspicuous;
| השמש יהפך לחשך, והירח – לדם, לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא. |
21 And it will be, everyone who, if he may have called on the Name of the LORD, will be saved.
| והיה כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט!‘ |
22 Men, Israelites! Hear these words: Jesus the Nazarene, a man approved of God among you by mighty works, and wonders, and signs, that God did through Him in the midst of you, according as also you yourselves have known,
| ”אנשי ישראל, הקשיבו!“המשיך פטרוס.”אלוהים אישר בפומבי שישוע המשיח אכן שליח משמים, באמצעות הניסים והנפלאות שחולל על־ידו, ואתם יודעים זאת היטב, שהרי הניסים והנפלאות נעשו אצלכם. |
23 this One, by the determinate counsel and foreknowledge of God, being given out, having been taken by lawless hands, having been crucified—you slew,
| אולם אלוהים, שפעל לפי תוכניתו הערוכה מראש, הרשה לכם להסגיר את ישוע לידי הרומאים, כדי שיוקיעו אותו ויהרגוהו. |
24 whom God raised up, having loosed the travails of death, because it was not possible for Him to be held by it;
| ואז אלוהים שחרר אותו מייסורי המוות והחזירו לחיים, כי המוות לא יכול היה להחזיק בו! |
25 for David says in regard to Him: I foresaw the LORD always before me—Because He is on my right hand—That I may not be moved;
| ”דוד המלך דיבר על ישוע כשאמר:’שויתי ה׳ לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט. |
26 Because of this was my heart cheered, And my tongue was glad, And yet—my flesh will also rest on hope,
| לכן שמח לבי ויגל כבודי, אף בשרי ישכן לבטח, |
27 Because You will not leave my soul to Hades, Nor will You give Your Holy One to see corruption; (Hadēs g86)
| כי לא תעזב נפשי לשאול; לא תתן חסידך לראות שחת. (Hadēs g86) |
28 You made known to me ways of life, You will fill me with joy with Your countenance.
| תודיעני ארחות חיים, שבע שמחות את פניך‘. |
29 Men, brothers! It is permitted to speak with freedom to you concerning the patriarch David, that he both died and was buried, and his tomb is among us to this day;
| ”אחים יקרים, חשבו נא! הרי דוד לא התכוון לעצמו כשאמר את הדברים שציטטתי זה עתה, שהרי הוא מת ונקבר, וקברו נמצא בעירנו עד היום הזה. |
30 therefore, being a prophet, and knowing that God swore to him with an oath, out of the fruit of his loins, according to the flesh, to raise up the Christ, to sit on his throne,
| אולם דוד היה נביא, ועל כן ידע היטב שה׳ הבטיח, בשבועה נצחית, שאחד מצאצאיו יהיה המשיח ויישב על כסאו. |
31 having foreseen, he spoke concerning the resurrection of the Christ, that His soul was not left to Hades, nor did His flesh see corruption. (Hadēs g86)
| דוד חזה את העתיד הרחוק וניבא את תחייתו של המשיח, באמרו שנפש המשיח לא תישאר בשאול, ושגופו לא יירקב. (Hadēs g86) |
32 God raised up this Jesus, of which we are all witnesses;
| הוא דיבר על המשיח, וכולנו עדים לכך שישוע זה, שעליו אנו מדברים, באמת קם מן המתים. |
33 then having been exalted at the right hand of God—also having received the promise of the Holy Spirit from the Father—He poured forth this which you now see and hear;
| ”עתה יושב ישוע בשמים לימין האלוהים, וכפי שהובטח העניק לו אלוהים את הסמכות לשלוח את רוח הקודש, אשר גרם לכל מה שאתם רואים ושומעים היום. |
34 for David did not go up into the heavens, and he says himself: The LORD says to my Lord, Sit at My right hand,
| ”לא, דוד לא התייחס אל עצמו בדברים שאמר, שהרי הוא מעולם לא עלה לשמים. מלבד זאת, דוד הוסיף ואמר במקום אחר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני, |
35 Until I make Your enemies Your footstool;
| עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
36 assuredly, therefore, let all the house of Israel know that God made Him both Lord and Christ—this Jesus whom you crucified.”
| ”משום כך אני קורא אל בית ישראל: דעו לכם שאלוהים הפקיד את ישוע, אשר צלבתם, להיות האדון והמשיח!“ |
37 And having heard, they were pricked to the heart; they also say to Peter and to the rest of the apostles, “What will we do, men, brothers?”
| דבריו של פטרוס נגעו ללב השומעים, והם פנו אליו ואל השליחים האחרים בשאלה:”אחים, מה עלינו לעשות?“ |
38 And Peter said to them, “Convert, and each of you be immersed on the Name of Jesus Christ, for forgiveness of sins, and you will receive the gift of the Holy Spirit,
| ”עליכם לחזור בתשובה ולהיטבל בשם ישוע המשיח, כדי שייסלחו לכם חטאיכם“, השיב פטרוס.”ואז תקבלו את מתנת רוח הקודש. |
39 for the promise is to you and to your children, and to all those far off, as many as the LORD our God will call.”
| כי ה׳ הבטיח לתת את רוח הקודש לכל מי שיקרא בשם ה׳ אלוהינו, וגם לבניו – לרחוקים ולקרובים.“ |
40 Also with many more other words he was testifying and exhorting, saying, “Be saved from this perverse generation”;
| פטרוס המשיך לספר להם על ישוע, והפציר בכל מאזיניו לחזור בתשובה ולהינצל מהדור הסורר הזה. |
41 then those, indeed, who gladly received his word were immersed, and there were added on that day, as it were, three thousand souls,
| כשלושת אלפים איש האמינו באותו יום לדבריו של פטרוס ונטבלו במים. |
42 and they were continuing steadfastly in the teaching of the apostles, and the fellowship, and the breaking of the bread, and the prayers.
| הם הצטרפו אל יתר המאמינים, והשתתפו בקביעות בשיעוריהם של השליחים, בבציעת הלחם (כמצוות ישוע לזיכרון מותו) ובאסיפות תפילה. |
43 And fear came on every soul, also many wonders and signs were being done through the apostles,
| הניסים והנפלאות הרבים שחוללו השליחים מלאו את כולם יראת־כבוד לאלוהים. |
44 and all those believing were at the same place, and had all things common,
| כל המאמינים התמידו להתאסף יחד, וחילקו ביניהם את כל מה שהיה להם. |
45 and they were selling the possessions and the goods, and were parting them to all, according as anyone had need.
| הם מכרו את כל רכושם, והתחלקו בכספם עם הנצרכים. |
46 Also continuing daily with one accord in the temple, also breaking bread at every house, they were partaking of food in gladness and simplicity of heart,
| מדי יום הם השתחוו יחד בבית־המקדש, נפגשו בבתיהם בקבוצות, לשם התחברות, ואכלו יחד את ארוחותיהם בשמחה ובהכרת־תודה. |
47 praising God, and having favor with all the people, and the LORD was adding those being saved every day to the Assembly.
| הם הללו את אלוהים, והם מצאו־חן בעיני כל העם. מדי יום הוסיף להם ה׳ את אלה שנושעו. |
