Acts 16
1 And he came to Derbe and Lystra, and behold, a certain disciple was there, by name Timotheus, son of a certain woman, a believing Jewess, but of a father, a Greek,
| ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃ |
2 who was well testified to by the brothers in Lystra and Iconium;
| ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃ |
3 Paul wished this one to go forth with him, and having taken [him], he circumcised him, because of the Jews who are in those places, for they all knew his father—that he was a Greek.
| בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃ |
4 And as they were going on through the cities, they were delivering to them the decrees to keep, that have been judged by the apostles and the elders who [are] in Jerusalem,
| ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃ |
5 then, indeed, were the assemblies established in the faith, and were abounding in number every day;
| ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃ |
6 and having gone through Phrygia and the region of Galatia, having been forbidden by the Holy Spirit to speak the word in Asia,
| ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃ |
7 having gone toward Mysia, they were trying to go on toward Bithynia, and the Spirit did not permit them,
| וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃ |
8 and having passed by Mysia, they came down to Troas.
| ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃ |
9 And a vision through the night appeared to Paul—a certain man of Macedonia was standing, calling on him, and saying, “Having passed through to Macedonia, help us.”
| וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃ |
10 And when he saw the vision, immediately we endeavored to go forth to Macedonia, assuredly gathering that the LORD has called us to preach good news to them,
| וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃ |
11 having set sail, therefore, from Troas, we came with a straight course to Samothracia, on the next day also to Neapolis,
| ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃ |
12 there also to Philippi, which is a principal city of the part of Macedonia—a colony. And we were abiding in this city some days;
| ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃ |
13 on the day of the Sabbaths we also went forth outside of the city, by a river, where there used to be prayer, and having sat down, we were speaking to the women who came together,
| וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃ |
14 and a certain woman, by name Lydia, a seller of purple, of the city of Thyatira, worshiping God, was hearing, whose heart the LORD opened to attend to the things spoken by Paul;
| ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃ |
15 and when she was immersed, and her household, she called on us, saying, “If you have judged me to be faithful to the LORD, having entered into my house, remain”; and she constrained us.
| ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃ |
16 And it came to pass in our going on to prayer, a certain maid, having a spirit of Python, met us, who brought much employment to her masters by soothsaying;
| ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃ |
17 she having followed Paul and us, was crying, saying, “These men are servants of the Most High God, who declare to us [the] way of salvation!”
| ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃ |
18 And this she was doing for many days, but Paul having been grieved, and having turned, said to the spirit, “I command you, in the Name of Jesus Christ, to come forth from her”; and it came forth the same hour.
| וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃ |
19 And her masters having seen that the hope of their employment was gone, having caught Paul and Silas, drew [them] into the marketplace, to the rulers,
| ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃ |
20 and having brought them to the magistrates, they said, “These men being Jews exceedingly trouble our city;
| ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃ |
21 and they proclaim customs that are not lawful for us to receive nor to do, being Romans.”
| ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃ |
22 And the multitude rose up together against them, and the magistrates having torn their garments from them, were commanding to beat [them] with rods,
| ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃ |
23 having also laid on them many blows, they cast them into prison, having given charge to the jailor to keep them safely,
| ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃ |
24 who having received such a charge, put them into the inner prison, and fastened their feet in the stocks.
| והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃ |
25 And at midnight Paul and Silas praying, were singing hymns to God, and the prisoners were hearing them,
| ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃ |
26 and suddenly a great earthquake came, so that the foundations of the prison were shaken, also all the doors were immediately opened, and of all—the bands were loosed;
| ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃ |
27 and the jailor having come out of sleep, and having seen the doors of the prison open, having drawn a sword, was about to kill himself, supposing the prisoners to have fled,
| ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃ |
28 and Paul cried out with a loud voice, saying, “You may not do yourself any harm, for we are all here!”
| ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃ |
29 And having asked for a light, he sprang in, and he fell down before Paul and Silas trembling,
| וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃ |
30 and having brought them forth, said, “Lords, what must I do that I may be saved?”
| ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃ |
31 And they said, “Believe on the Lord Jesus Christ, and you will be saved—you and your household.”
| ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃ |
32 And they spoke to him the word of the LORD, and to all those in his household;
| ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃ |
33 and having taken them, in that hour of the night, he bathed [them] from the blows, and immediately he and all of his were immersed,
| ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃ |
34 having also brought them into his house, he set food before [them], and was glad with all the household, he having believed in God.
| ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃ |
35 And day having come, the magistrates sent the rod-bearers, saying, “Let those men go”;
| ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃ |
36 and the jailor told these words to Paul, “The magistrates have sent, that you may be let go; now, therefore, having gone forth go on in peace”;
| ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃ |
37 and Paul said to them, “Having beaten us publicly uncondemned—men, being Romans—they cast [us] to prison, and now privately they cast us forth! Why no! But having come themselves, let them bring us forth.”
| ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃ |
38 And the rod-bearers told these sayings to the magistrates, and they were afraid, having heard that they are Romans,
| ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃ |
39 and having come, they implored them, and having brought [them] forth, they were asking [them] to go forth from the city;
| ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃ |
40 and they, having gone forth out of the prison, entered into [the house of] Lydia, and having seen the brothers, they comforted them, and went forth.
| ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃ |
