Acts 13
1 And there were certain in Antioch, in the assembly there, prophets and teachers: both Barnabas, and Simeon who is called Niger, and Lucius the Cyrenian, Manaen also—Herod the tetrarch’s foster-brother—and Saul;
| אלה האנשים שנמנו עם המורים והנביאים בקהילת אנטיוכיה: בר־נבא, שמעון (המכונה”כושי“), לוקיוס (מקוריניה), מנחם (אחיו החורג של הורדוס) ושאול (פולוס). |
2 and in their ministering to the LORD and fasting, the Holy Spirit said, “Separate to Me both Barnabas and Saul to the work to which I have called them,”
| יום אחד בשעה שהתפללו לאלוהים וצמו, אמר להם רוח הקודש:”הקדישו לי את בר־נבא ואת שאול לביצוע משימה מיוחדת!“ |
3 then having fasted, and having prayed, and having laid the hands on them, they sent [them] away.
| הם הוסיפו להתפלל ולצום, ולאחר מכן סמכו את ידיהם על ראשיהם של שאול ובר־נבא, ברכו אותם ושלחו אותם לדרכם. |
4 These, indeed, then, having been sent forth by the Holy Spirit, went down to Seleucia, and from there they sailed to Cyprus,
| בהדרכת רוח הקודש ירדו השניים לסלוקיא, ומשם הפליגו לקפריסין. |
5 and having come to Salamis, they declared the word of God in the synagogues of the Jews, and they also had John [as] a servant;
| הם עגנו בעיר סלמיס, ובישרו את דבר אלוהים בבתי־הכנסת (יוחנן מרקוס היה העוזר שלהם). |
6 and having gone through the island to Paphos, they found a certain magus, a false prophet, a Jew, whose name [is] Bar-Jesus;
| לאחר מכן המשיכו לבשר בכל רחבי האי, עד שהגיעו לעיר פפוס. בעיר זאת פגשו יהודי אחד, בר־ישוע שמו, שהיה נביא שקר ועסק בכישוף. |
7 who was with the proconsul Sergius Paulus, an intelligent man; this one having called for Barnabas and Saul, desired to hear the word of God,
| בר־ישוע היה ידיד למושל המקומי, סרגיוס פולוס. המושל, שהיה אדם נבון מאוד, הזמין את בר־נבא ופולוס לבקר אותו, משום שרצה לשמוע מפיהם את דבר האלוהים. |
8 and there withstood them Elymas the magus—for so is his name interpreted—seeking to pervert the proconsul from the faith.
| אולם המכשף הזה, שנקרא”אלימס“, לא רצה שהמושל יגיע לאמונה, ולכן התערב בשיחה ודרש מהמושל לא לשים לב לדבריהם של שאול ובר־נבא. |
9 And Saul—who also [is] Paul—having been filled with the Holy Spirit, and having looked steadfastly on him,
| אך שאול (הנקרא גם”פולוס“), אשר היה מלא ברוח הקודש, הביט בנביא השקר וקרא: |
10 said, “O full of all guile, and all recklessness, son of a devil, enemy of all righteousness, will you not cease perverting the right ways of the LORD?
| ”בן בלייעל שכמוך! אתה מלא מרמה ופשע, ואויב מושבע של כל דבר טוב! האם לעולם לא תפסיק לסלף את דרכי האלוהים הישרים? |
11 And now, behold, a hand of the LORD [is] on you, and you will be blind, not seeing the sun for a season”; and instantly there fell on him a mist and darkness, and he, going around, was seeking some to lead [him] by the hand;
| עתה שים לב כיצד יעניש אותך אלוהים: תוכה בעיוורון זמני, ולא תראה את אור השמש.“באותו רגע כיסה ערפל את עיניו, והוא החל לגשש סביבו ולחפש מישהו שיוביל אותו בידו. |
12 then the proconsul having seen what has come to pass, believed, being astonished at the teaching of the LORD.
| כשראה המושל את הנעשה, האמין באדון והשתומם על הכוח העצום של בשורת האלוהים. |
13 And those around Paul having set sail from Paphos, came to Perga of Pamphylia, and John having departed from them, turned back to Jerusalem,
| פולוס ומלוויו עזבו את פפוס, והפליגו בספינה לעיר פרגי שבמדינת פמפוליה. יוחנן מרקוס עזב אותם שם וחזר לירושלים, |
14 and they having gone through from Perga, came to Antioch of Pisidia, and having gone into the synagogue on the day of the Sabbaths, they sat down,
| ואילו פולוס ובר־נבא המשיכו לאנטיוכיה אשר בפיסידיה. בשבת הלכו השניים לבית־הכנסת וישבו בין המתפללים. |
15 and after the reading of the Law and of the Prophets, the chief men of the synagogue sent to them, saying, “Men, brothers, if there be a word in you of exhortation to the people—say on.”
| לאחר קריאת פרשת השבוע מן התורה, וההפטרה מהנביאים, שלחו אליהם ראשי בית־הכנסת הודעה:”אחים, אם יש לכם דבר עידוד והדרכה בשבילנו, אתם מוזמנים לדבר!“ |
16 And Paul having risen, and having beckoned with the hand, said, “Men, Israelites, and those fearing God, listen:
| פולוס קם על רגליו, סימן לקהל שהוא עומד לדבר, ואמר:”אנשי ישראל, וכל הבוטחים בה׳ והמכבדים אותו, הרשו לי לפתוח בסקירה היסטורית קצרה. |
17 the God of this people Israel chose our fathers, and He exalted the people in their sojourning in the land of Egypt, and He brought them out of it with a high arm;
| אלוהי העם הזה – אלוהי ישראל – בחר באבותינו וברך אותם מאוד בתקופת שהותם במצרים. ביד חזקה ובזרוע נטויה הוא הוציא אותם מעבדות לחירות, |
18 and about a period of forty years He endured their conduct in the wilderness,
| וטיפל בהם במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר. |
19 and having destroyed seven nations in the land of Canaan, He divided their land to them by lot.
| לאחר שהשמיד שבעה עמים בארץ כנען, הוא נתן לעם ישראל את הארץ לנחלה. כל זה ארך כ־450 שנה. |
20 And after these things, about four hundred and fifty years, He gave judges—until Samuel the prophet;
| ”לאחר מכן מינה עליהם אלוהים שופטים עד ימיו של שמואל הנביא. |
21 and thereafter they asked for a king, and God gave to them Saul, son of Kish, a man of the tribe of Benjamin, for forty years;
| ”בימיו של שמואל ביקש העם מלך, וה׳ נתן לו את שאול בן־קיש משבט בנימין, שמלך ארבעים שנה. |
22 and having removed him, He raised up to them David for king, to whom also having testified, He said, I found David, the [son] of Jesse, a man according to My heart, who will do all My will.
| אולם ה׳ הוריד אותו מכסא מלכותו, והמליך תחתיו את דוד המלך, זה שה׳ אמר עליו:’דוד בן־ישי הוא איש כלבבי, והוא יעשה את רצוני‘. |
23 Of this one’s seed, God, according to promise, raised to Israel a Savior—Jesus,
| ומזרעו של דוד הקים ה׳ לישראל את המושיע המובטח, את ישוע המשיח! |
24 John having first preached, before His coming, an immersion of conversion to all the people of Israel;
| ”עוד לפני בואו של ישוע קרא יוחנן לעם ישראל לשוב מחטאיו, לפנות אל ה׳ ולהיטבל במים. |
25 and as John was fulfilling the course, he said, Whom do you suppose I am? I am not [He], but behold, He comes after me, of whom I am not worthy to loose the sandal of [His] feet.
| כשסיים יוחנן את תפקידו, שאל את העם:’האם אתם חושבים שאני המשיח? לא, אינני המשיח! אבל הוא עומד לבוא, ואיני ראוי אף להתיר את שרוכי נעליו!‘ |
26 Men, brothers, sons of the race of Abraham, and those among you fearing God, to you was the word of this salvation sent,
| ”אחי בני אברהם, ואחי הגויים היראים את האלוהים: ישועה זאת נועדה לכולנו! |
27 for those dwelling in Jerusalem, and their chiefs, having not known this One, also the voices of the Prophets, which are being read every Sabbath—having judged [Him]—fulfilled,
| תושבי ירושלים ומנהיגיהם לא הכירו את המשיח, ולא הבינו את דברי הנביאים אשר נקראו מדי שבת בבית־הכנסת. אף־על־פי־כן, כשהרגו אותו הם קיימו למעשה את דברי הנביאים. |
28 and having found no cause of death, they asked of Pilate that He should be slain,
| למרות שלא הייתה להם כל סיבה מוצדקת להוציא את ישוע להורג, דרשו מפילטוס לצלוב אותו. |
29 and when they fulfilled all the things written about Him, having taken [Him] down from the tree, they laid Him in a tomb;
| לאחר שקיימו את כל הנבואות הקשורות במותו, בלי שידעו זאת, הורידו אותו מעל הצלב וקברוהו. |
30 and God raised Him out of the dead,
| ”אולם אלוהים הקים את ישוע מן המתים, |
31 and He was seen for many days of those who came up with Him from Galilee to Jerusalem, who are His witnesses to the people.
| ובימים שלאחר מכן הוא נראה פעמים רבות לעיני האנשים שליוו אותו מן הגליל לירושלים. מאז ועד היום לא פסקו האנשים האלה להעיד על כך בפומבי. |
32 And we proclaim good news to you—that the promise made to the fathers,
| ”בר־נבא ואני מבשרים לכם עתה את הבשורה הטובה הזאת: את אשר הבטיח אלוהים לאבותינו, |
33 God has completed this in full to us their children, having raised up Jesus, as also in the second Psalm it has been written: You are My Son—I have begotten You today.
| הוא הגשים לנו, צאציהם, על ידי תקומת ישוע. לכך מתכוון המזמור השני בתהלים:’בני אתה, אני היום ילדתיך‘. |
34 And that He raised Him up out of the dead, to no longer return to corruption, He has said this: I will give to You the holy [blessings] of David [that are] faithful;
| ”אלוהים הבטיח להחזירו לחיים, כדי שלא ימות עוד לעולם. אלוהים ייתן לכם את הבטחותיו הנפלאים לדוד כמו שכתוב בישעיה. |
35 for what reason He also says in another [place]: You will not give Your Holy One to see corruption;
| במזמור טז כתוב:’לא תיתן חסידך לראות שחת‘. |
36 for David, indeed, having served his own generation by the will of God, fell asleep, and was added to his fathers, and saw corruption,
| פסוק זה אינו מתייחס לדוד, שהרי לאחר שדוד שרת את בני דורו לפי רצון ה׳, הוא מת, נקבר וגופו נרקב. |
37 but He whom God raised up, did not see corruption.
| פסוק זה מתייחס למישהו אחר – למישהו שאלוהים החזירו לחיים ושגופו כלל לא ניזוק מריקבון המוות. |
38 Let it therefore be known to you, men, brothers, that the forgiveness of sins is declared to you through this One,
| ”אחים, הקשיבו! באמצעות ישוע זה אתם יכולים לקבל סליחת חטאים. |
39 and from all things in the Law of Moses from which you were not able to be declared righteous, everyone who is believing in this One is declared righteous;
| כל מי שמאמין ובוטח בו משתחרר מכל אשמה, ואלוהים מצדיק אותו. התורה מעולם לא יכלה לשחרר אתכם מחטא ולהצדיקכם בעיני אלוהים. |
40 see, therefore, it may not come on you that has been spoken in the Prophets:
| היזהרו! אל תתנו לדברי הנביאים להתגשם בכם: |
41 See, you despisers, and wonder, and perish, because I work a work in your days, a work in which you may not believe, though anyone may declare [it] to you.”
| ’ראו בוגדים והביטו, והתמהו תמהו, כי פֹעַל פֹּעֵל בימיכם, לא תאמינו כי יסופר‘.”כלומר, ראו והתפלאו, אתם הבזים לאמת! כי אלוהים עומד לעשות משהו בימיכם, אשר לא תאמינו בו כשיספרו לכם על כך.“ |
42 And having gone forth out of the synagogue of the Jews, the nations were calling on [them] that on the next Sabbath these sayings may be spoken to them,
| כשיצאו פולוס ובר־נבא מבית־הכנסת, הזמינו אותם האנשים לשוב ולדבר אליהם בשבת הבאה. |
43 and the synagogue having been dismissed, many of the Jews and of the devout proselytes followed Paul and Barnabas, who, speaking to them, were persuading them to remain in the grace of God.
| בתום האסיפה בבית־הכנסת הלכו אחרי פולוס ובר־נבא הרבה יהודים וגויים יראי אלוהים. השניים שוחחו איתם ועודדו אותם לבטוח בחסדו של אלוהים. |
44 And on the coming Sabbath, almost all the city was gathered together to hear the word of God,
| בשבת שלאחר מכן התקהלה כמעט כל העיר בבית־הכנסת, כדי לשמוע את דבר ה׳ מפי פולוס ובר־נבא. |
45 and the Jews having seen the multitudes, were filled with zeal, and contradicted the things spoken by Paul—contradicting and slandering.
| אולם כשראו מנהיגי היהודים את ההמון, נמלאו קנאה והכחישו את דבריו של פולוס בקללות ובגידופים. |
46 And speaking boldly, Paul and Barnabas said, “It was necessary that the word of God be first spoken to you, and seeing you thrust it away, and do not judge yourselves worthy of the continuous life, behold, we turn to the nations; (aiōnios g166)
| אך פולוס ובר־נבא דיברו באומץ והצהירו:”הרגשנו שמחובתנו לבשר את דבר ה׳ קודם כל לכם – היהודים, אולם מכיוון שדחיתם אותו והוכחתם שאינכם ראויים לחיי נצח, נציע אותו לגויים! (aiōnios g166) |
47 for so the LORD has commanded us: I have set you for a light of nations—for your being for salvation to the end of the earth.”
| כי כך ציווה עלינו אלוהים:’ונתתיך לאור גוים, להיות ישועתי עד קצה הארץ‘. “ |
48 And the nations hearing were glad, and were glorifying the word of the LORD, and believed—as many as were appointed to continuous life; (aiōnios g166)
| הגויים שמחו מאוד לשמוע את בשורת ה׳ מפי פולוס, וכל מי שנבחר לחיי נצח האמין. (aiōnios g166) |
49 and the word of the LORD was spread abroad through all the region.
| וכך התפשט דבר ה׳ בכל הארץ. |
50 And the Jews stirred up the devout and honorable women, and the first men of the city, and raised persecution against Paul and Barnabas, and put them out from their borders;
| אולם מנהיגי היהודים קוממו את הנשים המכובדות ואצילות נגד פולוס ובר־נבא. הם עוררו את ההמון לרדוף את פולוס ובר־נבא ולגרשם מן העיר. |
51 and having shaken off the dust of their feet against them, they came to Iconium,
| השניים ניערו את אבק העיר מעל רגליהם והלכו לעיר איקניון, |
52 and the disciples were filled with joy and the Holy Spirit.
| ותלמידיהם באנטיוכיה נמלאו שמחה ורוח הקודש. |
