2 Corinthians 11

1 O that you were bearing with me a little of the folly, but you also bear with me:

אני מקווה שתתייחסו אלי בסבלנות גם אם אני מדבר בטיפשות. אנא, סלחו לי והניחו לי לומר את אשר על לבי.

2 for I am zealous for you with zeal of God, for I betrothed you to one Husband, a pure virgin, to present to Christ,

אני דואג לכם דאגה עמוקה כאלוהים עצמו; אתם כבתולה טהורה שהארשתי לאיש אחד, למשיח.

3 and I fear, lest, as the serpent deceived Eve in his subtlety, so your minds may be corrupted from the simplicity that [is] in the Christ;

אך אני חושש שמא תסטו יום אחד ממסירותכם הטהורה למשיח, כשם שחווה רומתה על־ידי הנחש בגן העדן.

4 for if, indeed, he who is coming preaches another Jesus whom we did not preach, or you receive another spirit which you did not receive, or other good news which you did not accept—well were you bearing [it],

אתם מתנהגים כפתאים ומאמינים לכל מה שאומרים לכם, גם אם מישהו מכריז לכם על ישוע השונה מזה שהכרזנו, או על רוח ששונה מרוח הקודש שקיבלתם, או על דרך שונה לישועה. אכן, אתם מוכנים להאמין לכל דבר!

5 for I reckon that I have been nothing behind the very chiefest apostles,

סבורני שאיני נופל במאומה מ”שליחים“מיוחדים אלה!

6 and even if a commoner in speech—yet not in knowledge, but in everything we were made evident in all things to you.

אולי אינני נואם מעולה, אך אני יודע לפחות על מה אני מדבר, כפי שהוכחנו לכם פעמים רבות.

7 Did I do sin—humbling myself that you might be exalted, because I freely proclaimed the good news of God to you?

האם חטאתי כשהשפלתי את עצמי (כדי לרומם אתכם!) ובישרתי לכם את בשורת האלוהים ללא תשלום?

8 I robbed other assemblies, having taken wages, for your ministry;

קהילות אחרות תמכו בי בעת שעבדתי למענכם. כן, לקחתי את כספם כדי לעזור לכם.

9 and being present with you, and having been in want, I was chargeable to no one, for the brothers supplied my lack—having come from Macedonia—and I kept myself burdenless to you in everything, and will keep.

בכל עת שהותי עמכם לא ביקשתי מכם פרוטה; האחים שבאו ממקדוניה סיפקו את כל צרכי. מעולם לא ביקשתי מכם דבר, וגם להבא לא אבקש.

10 The truth of Christ is in me, because this boasting will not be stopped in regard to me in the regions of Achaia;

בשם אמת המשיח בי, אני מבטיח שאתגאה על כך בכל יוון!

11 for what reason? Because I do not love you? God has known!

מדוע? האם משום שאיני אוהב אתכם? אלוהים יודע שאני אוהב אתכם!

12 And what I do, I also will do, that I may cut off the occasion of those wishing an occasion, that in that which they boast they may be found according as we also;

אעשה זאת כדי לסכור את פיהם של אלה שמתפארים וטוענים:”אנחנו עושים את עבודת אלוהים בדיוק כמו פולוס וטימותיוס!“

13 for those such [are] false apostles, deceitful workers, transforming themselves into apostles of Christ,

אנשים אלה הינם שליחי־שקר, רמאים שמתחפשים לשליחי המשיח.

14 and no wonder—for even Satan transforms himself into a messenger of light;

אך איני מתפלא על כך! אם השטן עצמו יכול להתחפש למלאך אור,

15 [it is] no great thing, then, if his servants also transform themselves as servants of righteousness—whose end will be according to their works.

אין פלא שמשרתיו יכולים להתחפש למשרתי צדק. אך לבסוף הם יקבלו את העונש שמגיע להם על מעלליהם.

16 Again I say, may no one think me to be a fool; and if otherwise, receive me even as a fool, that I also may boast a little.

אני חוזר ואומר, אל תחשבוני לשוטה, אך גם אם אתם חושבים אותי לשוטה, הקשיבו לי בכל זאת והניחו לי להתגאות כמוהם.

17 That which I speak, I do not speak according to the LORD, but as in foolishness, in this the confidence of boasting;

גאווה זאת לא ניתנה לי מאת המשיח, שכן אני נוהג כשוטה.

18 since many boast according to the flesh, I also will boast:

אך מאחר שרבים מתגאים על הישגיהם האנושיים, גם אני אתגאה כמוהם.

19 for you gladly bear with the fools—being wise,

אתם חושבים את עצמכם לחכמים גדולים, אך אתם מקשיבים ברצון לשוטים האלה.

20 for you bear, if anyone is bringing you under bondage, if anyone devours, if anyone takes away, if anyone exalts himself, if anyone strikes you on the face;

לא אכפת לכם אם הם משעבדים אתכם, מנצלים אתכם, מכשילים אתכם, סוטרים על פניכם או מתנשאים עליכם.

21 I speak in reference to dishonor, how that we were weak, and in whatever anyone is bold—in foolishness I say [it]—I also am bold.

אני מתבייש להודות שאיני חזק או נועז כמוהם. אך בכל מה שהם יכולים להתגאות, אני שוב מדבר כשוטה, גם אני יכול להתגאות!

22 Are they Hebrews? I also! Are they Israelites? I also! Are they seed of Abraham? I also!

האם הם עברים? גם אני. האם הם ישראלים? גם אני. זרע אברהם? גם אני.

23 Are they servants of Christ? As [if] beside myself I speak—I [am] more; in labors more abundantly, in stripes above measure, in prisons more frequently, in deaths many times.

האם הם משרתי המשיח? אולי אני מדבר כשוטה, אך אני משרת טוב מהם! עמלתי קשה מהם, הושלכתי לכלא פעמים רבות מהם, הוכיתי יותר, ועמדתי לפני המוות פעמים רבות יותר.

24 Five times I received from Jews forty [stripes] except one;

חמש פעמים הלקוני היהודים שלושים־ותשע מלקות.

25 three times I was beaten with rods, once I was stoned, three times I was shipwrecked, I have passed a night and a day in the deep;

שלוש פעמים הולקיתי בשוטים, פעם אחת נסקלתי באבנים, שלוש פעמים נטרפה ספינתי, ופעם נסחפתי עשרים־וארבע שעות בים הפתוח.

26 journeys many times, perils of rivers, perils of robbers, perils from [my own] race, perils from nations, perils in city, perils in wilderness, perils in sea, perils among false brothers;

במסעותיי הרבים והמעייפים ניצלתי מסכנת שיטפונות, מידי שודדים, מידי היהודים ומידי הגויים. הותקפתי על־ידי המון בערים שונות, ניצלתי ממוות במדבר, מטביעה בים ומאנשים שהתחזו כמאמינים משיחיים.

27 in laboriousness and painfulness, many times in watchings, in hunger and thirst, many times in fastings, in cold and nakedness;

עמלתי וטרחתי ולילות רבים לא עצמתי עין. פעמים רבות רעבתי וצמאתי; כן, הייתי ללא אוכל, לבוש או קורת־גג.

28 apart from the things without—the crowding on me that is daily—the care of all the assemblies.

מלבד כל אלה אני נושא עמי דאגה מתמדת לשלום הקהילות.

29 Who is weak, and I am not weak? Who is stumbled, and I am not burned?

כאשר מישהו שוגה, אני חש בצערו. כאשר מישהו חוטא, לבי כואב.

30 If it is necessary to boast, I will boast of the things of my weakness;

אם עלי להתגאות, אני בוחר להתגאות בדברים שמראים את חולשתי.

31 the God and Father of our Lord Jesus Christ—who is blessed for all ages—has known that I do not lie! (aiōn g165)

האלוהים ואבי המשיח אדוננו, יבורך שמו לעולמים, יודע שאני דובר אמת. (aiōn g165)

32 In Damascus the governor [under] Aretas the king was watching the city of the Damascenes, wishing to seize me,

בהיותי בדמשק, המושל מטעם המלך ארטס הפקיד שומרים על שערי העיר כדי לתפסני,

33 and I was let down through a window in a rope basket, through the wall, and fled out of his hands.

אך הורדתי בסל דרך פתח בחומה ונמלטתי מידיו.