< 1 Corinthians 9 >

1 Am I not an apostle? Am I not free? Have I not seen Jesus Christ our Lord? Are you not my work in the LORD?
הלא שליח אנכי הלא חפשי אנכי הלא ראיתי את ישוע המשיח אדנינו הלא אתם פעלי באדנינו׃
2 If I am not an apostle to others—yet doubtless I am to you; for you are the seal of my apostleship in the LORD.
ואם אינני שליח לאחרים אך לכם הנני שליח כי חותם שליחותי אתם באדנינו׃
3 My defense to those who examine me in this:
וזאת התנצלותי כנגד הדנים אותי׃
4 do we not have authority to eat and to drink?
האין רשות בידנו לאכל ולשתות׃
5 Do we not have authority to lead about a sister—a wife—as also the other apostles, and the brothers of the LORD, and Cephas?
האין רשות בידנו להוליך עמנו אחות לאשה כמו גם השליחים האחרים וכמו אחי האדון וכמו כיפא׃
6 Or do only Barnabas and I have no authority not to work?
אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה׃
7 Who serves as a soldier at his own expense at any time? Who plants a vineyard and does not eat of its fruit? Or who feeds a flock and does not eat of the milk of the flock?
מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל׃
8 Do I speak these things according to man? Or does the Law not also say these things?
הכי לפי דרכו של אדם אני מדבר כזאת הלא גם התורה אמרת כן׃
9 For in the Law of Moses it has been written: “you will not muzzle an ox treading out grain”; does God care for the oxen?
כי כתוב בתורת משה לא תחסם שור בדישו הלשורים הושש האלהים׃
10 Or by all means does He say [it] because of us? Yes, because of us it was written, because in hope ought the plower to plow, and he who is treading [ought] of his hope to partake in hope.
או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה׃
11 If we sowed to you the spiritual things—[is it] great if we reap your fleshly things?
אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר׃
12 If others partake of the authority over you—[do] we not more? But we did not use this authority, but we bear all things, that we may give no hindrance to the good news of the Christ.
ואם לאחרים יש רשות עליכם הלא ביותר לנו אבל לא השתמשנו ברשות הזאת כי אם סבלנו את הכל לבלתי שום מעצור לבשורת המשיח׃
13 Have you not known that those working about the things of the temple eat of the temple, and those waiting at the altar are partakers with the altar?
הלא ידעתם כי עבדי עבדת הקדש אכלים מן הקדשים ומשרתי המזבח לקחים חלקם במזבח׃
14 So also the LORD directed to those proclaiming the good news to live of the good news.
כן תקן אדנינו גם הוא אשר יחיו המבשרים על הבשורה׃
15 And I have used none of these things; neither did I write these things that it may be so done in my case, for [it is] good for me rather to die, than that anyone may make my glorying void;
ואנכי לא השתמשתי באחת מאלה וגם לא כתבתי זאת למען יעשה לי כזאת כי טוב לי המות מאשר ישים איש את תהלתי לריק׃
16 for if I may proclaim good news, it is no glorying for me, for necessity is laid on me, and woe is to me if I may not proclaim good news;
אם אבשר את הבשורה אין לי תהלה כי החובה מטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר׃
17 for if I do this willingly, I have a reward; and if unwillingly—I have been entrusted with a stewardship!
כי אם ברצוני אעשה כן יהיה לי שכר ואם בעל כרחי פקדת משמרתי היא׃
18 What, then, is my reward? That proclaiming good news, without charge I will make the good news of the Christ, not to abuse my authority in the good news;
ועתה מה הוא שכרי הלא זה שאבשר בשורת המשיח בלא מחיר לבלתי השתמש להנאת עצמי ברשיון הנתן לי בבשורה׃
19 for being free from all men, I made myself servant to all men, that the more I might gain;
כי בהיותי חפשי מכל עשיתי עצמי עבד לכל אדם למען אקנא את הרבים׃
20 and to the Jews I became like a Jew, that I might gain Jews; to those under law as under law, that I might gain those under law;
ואהי ליהודים כיהודי לקנות היהודים ואשר הם תחת התורה הייתי להם כמו תחת התורה למען קנות אותם אשר תחת התורה׃
21 to those without law, as without law—(not being without law to God, but within law to Christ)—that I might gain those without law;
לאלה אשר בלי תורה הייתי כבלי תורה אף כי אינני בלי תורת האלהים כי אם תחת תורת המשיח אנכי למען קנות אותם אשר בלי תורה׃
22 to the weak I became weak, that I might gain the weak; to all men I have become all things, that by all means I may save some.
ולחלשים הייתי כחלש לקנות את החלשים הכל לכלם נהייתי למען בכל דרך אושיע אחדים׃
23 And I do this because of the good news, that I may become a fellow-partaker of it;
ואת זאת אני עשה בעבור הבשורה למען אקח חלקי בה גם אנכי׃
24 have you not known that those running in a race—all indeed run, but one receives the prize? So run that you may obtain;
הלא ידעתם כי רצי המרוצה באסטדין רצים כלם ורק אחד מהם ישיג את שכר הנצוח ככה רוצו למען תשיגהו׃
25 and everyone who is striving is temperate in all things; these, indeed, then, that they may receive a corruptible garland, but we an incorruptible;
וכל העמד להאבק ינזר מכל דבר המה לקחת כתר נפסד ואנחנו לקחת כתר אשר איננו נפסד׃
26 I, therefore, thus run, not as uncertainly, thus I fight, as not beating air;
לכן הנני רץ לא כמו בחשכה הנני נלחם לא כהולם רוח׃
27 but I bruise my body, and bring [it] into servitude, lest by any means, having preached to others—I myself may become disapproved.
כי אם אדכא את גופי ואשעבדנו פן אהיה אני הקורא לאחרים נאלח בעצמי׃

< 1 Corinthians 9 >