1 Corinthians 10
1 And I do not wish you to be ignorant, brothers, that all our fathers were under the cloud, and all passed through the sea,
| ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃ |
2 and all were immersed into Moses in the cloud, and in the sea;
| וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃ |
3 and all ate the same spiritual food,
| וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃ |
4 and all drank the same spiritual drink, for they were drinking of a spiritual rock following them, and the rock was the Christ;
| וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃ |
5 but in the most of them God was not well pleased, for they were strewn in the wilderness,
| אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃ |
6 and those things became types of us, for our not passionately desiring evil things, as also these desired.
| וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃ |
7 Neither become idolaters, as certain of them, as it has been written: “The people sat down to eat and to drink, and stood up to play”;
| ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ |
8 neither may we commit whoredom, as certain of them committed whoredom, and there fell in one day twenty-three thousand;
| ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃ |
9 neither may we tempt the Christ, as also certain of them tempted, and perished by the serpents;
| ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃ |
10 neither murmur, as also some of them murmured, and perished by the destroyer.
| גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃ |
11 And all these things happened to those persons as types, and they were written for our admonition, to whom the end of the ages came, (aiōn g165)
| כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃ (aiōn g165) |
12 so that he who is thinking to stand—let him observe, lest he fall.
| לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃ |
13 No temptation has taken you—except that of man; and God is faithful, who will not permit you to be tempted above what you are able, but He will make, with the temptation, also the outlet, for your being able to bear [it].
| עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃ |
14 For this reason, my beloved, flee from the idolatry;
| על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃ |
15 as to wise men I speak—judge what I say.
| כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃ |
16 The cup of the blessing that we bless—is it not the fellowship of the blood of the Christ? The bread that we break—is it not the fellowship of the body of the Christ?
| כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃ |
17 Because one bread, one body, are we the many—for we all partake of the one bread.
| כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃ |
18 See Israel according to the flesh! Are those not eating the sacrifices in the fellowship of the altar?
| ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃ |
19 What do I say then? That an idol is anything? Or that a sacrifice offered to an idol is anything?
| ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃ |
20 [No, ] but that the things that the nations sacrifice—they sacrifice to demons and not to God; and I do not wish you to come into the fellowship of the demons.
| אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃ |
21 You are not able to drink the cup of the LORD and the cup of demons; you are not able to partake of the table of the LORD and of the table of demons;
| לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃ |
22 do we arouse the LORD to jealousy? Are we stronger than He?
| הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃ |
23 All things are lawful to me, but not all things are profitable; all things are lawful to me, but not all things build up;
| הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃ |
24 let no one seek his own—but each another’s.
| איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃ |
25 Eat whatever is sold in the meat-market, not inquiring, because of the conscience,
| כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃ |
26 for the earth and its fullness [are] the LORD’s;
| כי ליהוה הארץ ומלואה׃ |
27 and if anyone of the unbelieving calls you, and you wish to go, eat all that is set before you, inquiring nothing, because of the conscience;
| ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃ |
28 and if anyone may say to you, “This is a thing sacrificed to an idol,” do not eat, because of that one who showed [it], and of the conscience, for the LORD’s [is] the earth and its fullness:
| ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃ |
29 and conscience, I say, not of yourself, but of the other, for why [is it] that my liberty is judged by another’s conscience?
| והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃ |
30 And if I partake thankfully, why am I spoken of [as] evil, for that for which I give thanks?
| ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃ |
31 Whether, then, you eat, or drink, or do anything, do all to the glory of God;
| לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃ |
32 become offenseless, both to Jews and Greeks, and to the Assembly of God;
| ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃ |
33 as I also please all in all things, not seeking my own profit, but that of many—that they may be saved.
| כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃ |
