Song of Solomon 2
1 I am the rose of Sharon, the lily of the valleys.—
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ |
2 Like the lily among the thorns, so is my beloved among the young maidens.—
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ |
3 Like the apple-tree among the trees of the forest, so is my friend among the young men: under his shadow do I ardently wish to sit, and his fruit is sweet to my palate.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ |
4 He brought me to the banqueting-house, and his banner over me was love.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ |
5 Strengthen me with flagons of wine, refresh me with apples; for sick of love am I.
| סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ |
6 Oh that his left hand might be under my head, and that his right might embrace me.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ |
7 I adjure you, O daughters of Jerusalem, by the roes, and by the hinds of the field, that ye awaken not, nor excite my love, till it please [to come of itself].—
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ |
8 The voice of my friend! behold, there he cometh, leaping over the mountains, skipping over the hills.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ |
9 My friend is like a roebuck or the fawn of the hinds: behold, there he standeth behind our wall, looking in at the windows, seeing through the lattice.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ |
10 My friend commenced, and said unto me, Rise thee up, my beloved, my fair one, and come along.
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ |
11 For, lo, the winter is past, the rain is over and gone its way.
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ |
12 The flowers are seen in the land; the time of the [birds'] singing is come, and the voice of the turtle-dove is heard in our land;
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ |
13 The fig-tree perfumeth its green figs, and the vines with young grapes give forth a [pleasant] smell. Arise thee, my beloved, my fair one, and come along.
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ |
14 O my dove, who art in the clefts of the rock, in the recesses of the cliffs, let me see thy countenance, let me hear thy voice; for thy voice is sweet, and thy countenance is comely.—
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ |
15 Seize for us the foxes, the little foxes, that injure the vineyards; for our vineyards have young grapes.
| אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ |
16 My friend is mine, and I am his—that feedeth among the lilies.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ |
17 Until the day become cool, and the shadows flee away, turn about, my friend, and be thou like the roebuck or the fawn of the hinds upon the mountains of separation.
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ |
