Psalms 94
1 O God, of vengeance, Lord! O God of vengeance, shine forth.
| אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ |
2 Lift up thyself, O judge of the Earth! bring a recompense upon the proud.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ |
3 How long shall the wicked, O Lord—how long shall the wicked exult?
| עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ |
4 They sputter, they speak hard things: all the workers of wickedness boast themselves.
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ |
5 Thy people, O Lord! they crush, and thy heritage they afflict.
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ |
6 The widow and the stranger they slay, and the fatherless they murder.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ |
7 And they say, The Lord will not see, and the God of Jacob will not take notice of it.
| ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ |
8 Understand, ye brutish among the people: and ye fools, when will ye become intelligent!
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ |
9 He that hath planted the ear, shall he not hear? or he that hath formed the eye, shall he not see?
| הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ |
10 He that admonisheth nations, shall he not correct? is it not he that teacheth man knowledge!
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ |
11 The Lord knoweth the thoughts of man, that they are nought.
| יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ |
12 Happy is the man whom thou admonisheth, O Lord, and teachest him out of thy law:
| אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ |
13 That thou mayest grant him repose from the days of evil, until the pot be dug for the wicked.
| להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ |
14 For the Lord will not cast off his people, and his inheritance will he not forsake.
| כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ |
15 For unto righteousness will justice return; and it shall be followed by all the upright in heart.
| כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ |
16 Who will rise up for me against evil-doers? or who will stand forward for me against the workers of wickedness?
| מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ |
17 Unless the Lord had been a help unto me, but a little would have been wanting that my soul had dwelt in the silence of death.
| לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ |
18 When I said, My foot hath slipped: thy kindness, O Lord, sustained me.
| אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ |
19 In the multitude of my [painful] thoughts within me, thy consolations delight my soul.
| ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ |
20 Can there be associated with thee the throne of destructive wickedness, which frameth mischief as a law?
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ |
21 They band themselves together against the soul of the righteous, and innocent blood do they condemn.
| יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ |
22 But the Lord is become my defence, and my God, the rock of my refuge.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ |
23 And he will bring back upon them their own injustice, and in their own wickedness will he destroy them: [yea], he will destroy them—the Lord our God.
| וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ |
