Psalms 69
1 “To the chief musician upon Shoshannim, by David.” Save me, O God; for the waters are come even to threaten my life.
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש |
2 I am sunk in the mire of the deep, where there is no standing; I am come into the depths of the waters, and the flood overfloweth me.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני |
3 I am weary of my calling; my throat is hoarse; my eyes fail, while I hope for my God.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי |
4 More than the hairs of my head are those that hate me without a cause; numerous are those that would destroy me, that are my enemies wrongfully: what I have not robbed shall I now restore.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב |
5 O God, thou art well aware of my folly, and my guilty deeds are from thee not hidden.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו |
6 Let not those that wait on thee, O Lord Eternal of hosts, be made ashamed through me: let not those that seek thee be confounded through me, O God of Israel.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל |
7 Because for thy sake have I borne reproach, hath confusion covered my face.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני |
8 A stranger am I become unto my brothers, and an alien unto my mother's children.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי |
9 Because the zeal for thy house hath devoured me; and the reproaches of those that reproached thee are fallen upon me.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי |
10 When I wept at the fasting of my soul, it became a reproach to me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי |
11 And when I made sackcloth my garment, I became a proverb to them.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל |
12 Those that sit in the gate talk against me; and [about me make] songs the drinkers of strong drink.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר |
13 But as for me, I direct my prayer unto thee, O Lord, in a time of favor; O God, in the multitude of thy kindness: answer me in the truth of thy salvation.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך |
14 Deliver me out of the mire, that I may not sink: let me be delivered from those that hate me, and out of the depths of the waters.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים |
15 Let not the flood of waters overflow me, and let not the deep swallow me up, and let not the pit close its mouth upon me.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה |
16 Answer me, O Lord; for thy kindness is good: according to the multitude of thy mercies turn thou unto me.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי |
17 And hide not thy face from thy servant; for I am in distress: make haste and answer me.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני |
18 Draw nigh unto my soul, and redeem it: because of my enemies do thou ransom me.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני |
19 Thou well knowest my reproach, and my shame, and my confusion: before thee are all my assailants.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי |
20 Reproach hath broken my heart; and I am sick; and I waited for pity, but there was none; and for comforters, but I found none.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי |
21 And they put into my food gall; and in my thirst they give me vinegar to drink.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ |
22 May [then] their table become a snare before them: and to those that are at peace, a trap.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש |
23 May their eyes become dark, that they cannot see; and make their loins continually to waver.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד |
24 Pour out over them thy indignation, and let the heat of thy anger overtake them.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם |
25 May their palace become desolate: in their tents let no one dwell.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב |
26 For whom thou hast smitten they persecute; and of the pain of those whom thou but wounded do they converse.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו |
27 Lay guilt upon their guilt; and let them not come into thy righteousness.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך |
28 Let them be blotted out of the book of the living; and with the righteous let them not be written down.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו |
29 But I am poor and suffering: let thy salvation, O God, set me up on high.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני |
30 I will praise the name of God with song, and will magnify him with thanksgiving.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה |
31 And this will please the Lord better than an ox or bullock having horns and cloven hoofs.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס |
32 The meek will see this, and be rejoiced: ye that seek God, and your heart shall revive.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם |
33 For the Lord listeneth unto the needy, and his prisoners he despiseth not.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה |
34 Let heaven and earth praise him, the seas, and every thing that moveth therein.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם |
35 For God will save Zion, and will build the cities of Judah: that they may abide there, and have it in possession:
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה |
36 And the seed of his servants shall inherit it; and they that love his name shall dwell therein.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה |
