Psalms 52

1 “To the chief musician, a Maskil of David, When Doeg the Edomite came and told Saul, and said unto him, David is come to the house of Achimelech.” What vauntest thou thyself of wickedness, O mighty man? the kindness of God endureth all the time.

למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

2 Thy tongue deviseth mischiefs, like a sharpened razor, thou worker of deceit.

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

3 Thou lovest evil more than good; falsehood more than speaking righteousness. (Selah)

אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃

4 Thou lovest all words of destruction, the tongue of deceit.

אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃

5 [Therefore] God will also destroy thee for ever: he will take thee away, and pluck thee out of his tent, and root thee out of the land of life. (Selah)

גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

6 And the righteous shall see it, and they will be afraid, and laugh concerning him:

ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃

7 “Lo, this is the man that made not God his fortress; but trusted in the abundance of his riches, relied proudly on his mischievous wickedness.”

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

8 But I am like a green olive-tree in the house of God: I trust in the kindness of God for ever and ever.

ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃

9 I will thank thee for ever, because thou hast done it: and I will wait on thy name, for [it is] good, before thy pious ones.

אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃