Psalms 49
1 “To the chief musician, by the sons of Korach, a psalm.” Hear this, all ye people; give ear, all ye inhabitants of the perishable world:
| למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ |
2 Both the sons of the low and the sons of the high, rich and needy, altogether.
| גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ |
3 My mouth shall speak wisdom; and the meditation of my heart shall be of understanding.
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ |
4 I will incline my ear to a parable: I will open with the harp my riddle.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ |
5 Wherefore should I fear in the days of evil, when the iniquity of my oppressors encompasseth me?—
| למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ |
6 Of those that trust in their wealth, and boast themselves of the multitude of their riches?
| הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ |
7 No one can in any wise redeem his brother, nor can he give to God redemption money for himself;
| אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ |
8 For the ransom of their soul is too costly, and it is omitted for ever.
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ |
9 And should he still live for ever? not see the pit?
| ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ |
10 For he must see that wise men die, that together the fool and the brutish person perish and leave to others their wealth.
| כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ |
11 Their inward thought is, that their houses are to be for ever, their dwelling-places, from generation to generation; they call them by their own names in [various] countries.
| קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ |
12 Nevertheless man in [his] splendor endureth not: he is like the beasts [that] perish.
| ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ |
13 This is their way, their folly: yet their posterity will take pleasure in their sayings. (Selah)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ |
14 Like flocks are they thrust into the nether world; death will feed them; but the upright shall have dominion over them in that morning, and their form wasteth away in the nether world, [taken away] from their own dwelling. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol h7585) |
15 But God will redeem my soul from the power of the nether world; for he will take me away. (Selah) (Sheol h7585)
| אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol h7585) |
16 Be not thou afraid when a man becometh rich, when the glory of his house is increased;
| אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ |
17 For when he dieth he can take nothing away; his glory will not descend after him.
| כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ |
18 For though he bless his soul during his life, and men praise thee, when thou doest well to thyself:
| כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ |
19 She shall go to the generation of his fathers, unto eternity will these never see light.
| תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ |
20 Man, though in splendor, who understandeth not, is like the beasts that perish. °
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ |
