< Psalms 147 >

1 Hallelujah; for it is good to sing praises unto our God; for it is comely; [him] becometh praise.
הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃
2 The Lord buildeth up Jerusalem: the outcasts of Israel will he gather together;
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃
3 He that healeth the broken-hearted, and bindeth up their hurts;
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃
4 Who counteth the number of the stars; who calleth them all by [their] names.
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃
5 Great is our Lord, and abundant in power: his understanding is immeasurable.
גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃
6 The Lord helpeth up the meek: he bringeth down the wicked to the ground.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃
7 Lift up a song unto the Lord with thanksgiving; sing praises unto our God with the harp;
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃
8 Who covereth the heaven with clouds, who prepareth rain for the earth, who causeth grass to grow upon the mountains;
המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
9 Who giveth to the beast its food, to the young ravens which cry.
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃
10 Not in the strength of the horse hath he delight: nor in the [swiftness of the] legs of man taketh he pleasure.
לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃
11 The Lord taketh pleasure in those that fear him, that wait for his kindness.
רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃
12 Glorify, O Jerusalem, the Lord: praise thy God, O Zion.
שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃
13 For he hath strengthened the bars of thy gates; he hath blessed thy children in the midst of thee;
כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃
14 He who bestoweth peace in thy borders, who satisfieth thee with the best of wheat;
השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃
15 He who sendeth forth his decree unto the earth: how swiftly speedeth his word along!
השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃
16 He who dispenseth snow like wool; who streweth about the hoarfrost like ashes;
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃
17 He who casteth down his ice like pieces: before his cold who can stand?
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃
18 He sendeth out his word, and melteth them: he causeth his wind to blow, and waters run along.
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃
19 He declareth his word unto Jacob, his statutes and his ordinances unto Israel.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃
20 He hath not done so unto any nation: and [his] ordinances— these they know not. Hallelujah.
לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃

< Psalms 147 >