Psalms 141

1 “A psalm of David.” O Lord, I call thee, hasten unto me: give ear unto my voice, when I call unto thee.

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃

2 May my prayer be valued as incense before thee, the lifting up of my hands, as the evening offering.

תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃

3 Set, O Lord, a watch unto my mouth: keep a guard at the door of my lips.

שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃

4 Permit not my heart to incline after any evil thing, to practise deeds in wickedness with men that are doers of wrong: and let me not eat of their dainties.

אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃

5 If the righteous strike me, it is a kindness; and if he reprove me, it is [as] oil poured on the head, my head shall not refuse it; for yet my prayer also [is offered] in their sufferings.

יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃

6 Are their judges fallen down through means of a rock: then will they listen to my words; for they are pleasant.

נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃

7 As when one cutteth in and splitteth open the earth: so are our bones scattered for the mouth of the grave. (Sheol h7585)

כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585)

8 For unto thee, O Eternal Lord, are my eyes directed; in thee do I trust: pour not out my life.

כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃

9 Guard me from the power of the snare which they have laid for me, and the traps of the wrong-doers.

שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃

10 Let the wicked fall into their own nets, altogether—while I pass safely by.

יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃