Psalms 102
1 “A prayer of the afflicted, when he is overwhelmed, and poureth out before the Lord his complaint.” O Lord, hear my prayer, and let my cry come unto thee.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Hide not thy face from me on the day when I am distressed; incline unto me thy ear; on the day when I call, answer me speedily.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 For my days vanish in smoke, and my bones are burning like a hearth.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 Struck [by heat] like the herb and dried up is my heart; for I forget to eat my bread.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 Because of the voice of my groaning my bones cleave to my flesh.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 I am like the pelican of the wilderness: I am become like the owl amid ruins.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 I watch, and I am become like a [night-]bird sitting alone upon the housetop.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 All the day my enemies reproach me: they that mock me swear by me.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 For ashes do I eat like bread, and my drink I mingle with weeping;
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 Because of thy indignation and thy wrath; for thou hadst lifted me up, and hast cast me down.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 My days are like a shadow that declineth; and like the herb I wither.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 But thou, O Lord, wilt sit enthroned for ever; and thy memorial is unto all generations.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Thou wilt indeed arise; thou wilt have mercy upon Zion; for it is time to favor her, for the appointed time is coming.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 For thy servants hold dear her stones, and her very dust they cherish.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 Then shall nations fear the name of the Lord, and all the kings of the earth thy glory:
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 When the Lord shalt have built up Zion, he appeareth in his glory;
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 [When] he hath regarded the prayer of the forsaken, and doth not despise their prayer.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 This shall be written down for the latest generation; and the people which shall be created shall praise the Lord.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 For he hath looked down from the height of his sanctuary; the Lord hath cast from heaven his view to the earth:
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 To hear the sighing of the prisoner; to loosen those that are doomed to death:
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 That men may proclaim in Zion the name of the Lord, and his praise in Jerusalem;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 When people are gathered together, and kingdoms, to serve the Lord.—
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 He hath weakened on the way my strength; he hath shortened my days.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 I will say, O my God! take me not away in the midst of my days: throughout all generations are thy years.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 In olden times didst thou lay the foundations of the earth; and the heavens are the work of thy hands.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 These will indeed perish, but thou wilt ever exist: yea, all of them will wear out like a garment; as a vesture wilt thou change them, and they will be changed;
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 But thou art ever the same, and thy years will have no end.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 The children of thy servants will dwell [securely], and their seed will be firmly established before thee.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
