Proverbs 7
1 My son, observe my sayings, and my commandments must thou treasure up with thee.
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
2 Observe my commandments, and live: and my teaching as the apple of thy eyes.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
3 Bind them around thy fingers, write them upon the table of thy heart.
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך |
4 Say unto wisdom, Thou art my sister; and call understanding thy kinswoman:
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
5 That they may keep thee from an adulterous woman, from an alien that useth flattering speeches.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
6 For through the window of my house, through my lattice did I [once] look out,
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי |
7 And I beheld among the simple ones, I discerned among the youths, a lad void of sense;
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב |
8 He was passing through the market-place near her corner; and he stepped along on the way to her house,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
9 In the twilight, in the evening of the day, in the depth of the night and when it was dark:
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה |
10 And, behold, a woman came to meet him with the attire of a harlot, and obdurate of heart.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
11 (She is noisy and ungovernable; in her house her feet never rest;
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה |
12 At one time she is in the street, at another in the open places, and near every corner doth she lurk, )
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב |
13 And she caught hold of him, and kissed him, and with an impudent face she said to him,
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
14 “I had bound myself to bring peace-offerings; this day have I paid my vows:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
15 Therefore am I come forth to meet thee, to seek thy presence diligently, and I have found thee.
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
16 With tapestry coverings have I decked my bed, with embroidered coverlids of the fine linen of Egypt.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
17 I have sprinkled my couch with myrrh, aloes, and cinnamon.
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון |
18 Come, let us indulge in love until the morning: let us delight ourselves with dalliances.
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים |
19 For the man is not in his house, he is gone on a journey a great way off:
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
20 The bag of money hath he taken with him, by the day of the new-moon festival only will he come home.”
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
21 She seduced him by the abundance of her reasoning: by the flattery of her lips she misguided him.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
22 He followed after her suddenly, as an ox goeth to the slaughter, and as in fetters to his correction, the fool:
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל |
23 Till an arrow cleaveth through his liver; as a bird hasteneth into the snare, and knoweth not that it is done to take his life.
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא |
24 And now, O children, hearken unto me, and listen to the sayings of my mouth.
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי |
25 Let not thy heart turn aside to her ways, do not go astray on her paths.
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה |
26 For many deadly wounded hath she caused to fall: yea, very numerous are all those slain by her.
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה |
