Proverbs 5
1 My son, attend unto my wisdom; to my understanding incline thou thy ear:
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך |
2 That thou mayest observe discretion, and that thy lips may keep knowledge.
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו |
3 For as of fine honey drop the lips of an adulterous woman, and smoother than oil is her palate;
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה |
4 But her end is bitter as wormwood, it is sharp as a two-edged sword.
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות |
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585) |
6 So that she cannot balance the path of life; her tracks are unsteady, and she knoweth it not.
| ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע |
7 And now, O ye children, hearken unto me, and depart not from the sayings of my mouth.
| ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי |
8 Remove far from her thy way, and come not nigh to the door of her house;
| הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה |
9 That thou mayest not give up unto others thy vigor, and thy years unto the cruel;
| פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי |
10 That strangers may not satisfy themselves with thy strength, and with thy exertions, in the house of an alien:
| פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי |
11 While thou moanest at thy end, when thy flesh and thy body are coming to their end,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך |
12 And thou sayest, How have I hated correction, and how hath my heart rejected reproof;
| ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי |
13 While I hearkened not to the voice of my instructors, and to my teachers I inclined not my ear;
| ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני |
14 But little more was wanting, and I had been in all [kinds of] unhappiness in the midst of the congregation and assembly.
| כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה |
15 Drink water out of thy own cistern, and running waters out of thy own well.
| שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך |
16 So will thy springs overflow abroad; and in the open streets will be thy rivulets of water;
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים |
17 They will be thy own only, and not those of strangers with thee.
| יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך |
18 Thy fountain will be blessed: and rejoice with the wife of thy youth, —
| יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך |
19 The lovely gazelle and the graceful chamois: let her bosom satisfy thee abundantly at all times; with her love be thou ravished continually.
| אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד |
20 And why wilt thou, my son, be ravished with an adulteress, and embrace the bosom of an alien woman?
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה |
21 For before the eyes of the Lord are the ways of man, and all his tracks doth he weigh in the balance.
| כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס |
22 His own iniquities will truly catch the wicked, and with the cords of his sin will he be held firmly.
| עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך |
23 He will indeed die for want of correction; and through the abundance of his folly will he sink into error.
| הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה |
