Proverbs 17

1 Better is a piece of dry bread, and quiet therewith, than a house full of the sacrifices of contention.

טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃

2 An intelligent servant will have rule over a son that bringeth shame, and among the brothers will he have part of the inheritance.

עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃

3 The crucible is for silver, and the furnace for gold; but the Lord probeth the hearts.

מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃

4 An evil-doer listeneth to unjust lips: falsehood giveth ear to a tongue that bringeth destruction.

מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃

5 Whoso mocketh the poor blasphemeth his Maker: he that is glad at calamities will not remain unpunished.

לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃

6 The crown of old men are children's children; and the ornament of children are their fathers.

עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃

7 High-toned language is not seemly to a worthless fool: and yet much less the language of falsehood to a noble.

לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃

8 As a precious stone appeareth a bribe in the eyes of him that obtaineth it: whithersoever it turneth, it prospereth.

אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃

9 He that covereth a transgression seeketh love; but he that repeateth a matter separateth confident friends.

מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃

10 A reproof penetrateth more deeply into a wise man, than a hundred stripes into a fool.

תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃

11 Only rebellion doth a bad man seek: therefore a cruel messenger will be sent out against him.

אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃

12 A man may meet a she-bear robbed of her whelps, but not a fool in his folly.

פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃

13 Whoso bestoweth evil in return for good—evil shall not depart from his house.

משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃

14 As one letteth loose [a stream] of water, so is the beginning of strife: therefore before it be enkindled, leave off the contest.

פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃

15 He that declareth the wicked innocent, and he that condemneth the righteous, yea, both of them are equally an abomination to the Lord.

מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃

16 Wherefore is the purchase-money in the hand of a fool to acquire wisdom, seeing he hath no sense?

למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃

17 A friend loveth at all times, and as a brother is he born for [the time of] distress.

בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃

18 A man void of sense pledgeth his hand, and becometh surety for his friend.

אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃

19 He loveth transgression that loveth quarrel; and he that maketh high his door seeketh destruction.

אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃

20 He that hath a froward heart will not find happiness; and he that hath a perverse tongue will fall into evil.

עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃

21 He that begetteth a fool [doth it] to his sorrow; and the father of a worthless fool cannot have any joy.

ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃

22 A merry heart causeth a healthy appearance of the countenance, but a depressed spirit drieth up the bones.

לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃

23 A wicked man taketh a bribe out of the bosom, to pervert the paths of justice.

שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃

24 Wisdom is before him that hath understanding; but the eyes of a fool are at the ends of the earth.

את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃

25 A foolish son is a vexation to his father, and bitterness to her that hath born him.

כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃

26 To punish the just with a fine even is not good, nor to strike the noble [-hearted] for [their] equity.

גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃

27 He that holdeth back his speeches hath knowledge; and he that is sparing of his spirit is a man of understanding.

חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃

28 Even a fool, when he keepeth silence, is counted wise: he that shutteth his lips [is esteemed] a man of understanding.

גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃