Numbers 24
1 And when Bil'am saw that it was pleasing in the eyes of the Lord to bless Israel, he went not, as at other times, to seek for enchantments, but he set his face toward the wilderness.
| וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃ |
2 And Bil'am lifted up his eyes, and when he saw Israel encamped according to their tribes, there came upon him the spirit of God.
| וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃ |
3 And he took up his parable, and said, Thus saith Bil'am the son of Beor, and thus saith the man whose eyes are open;
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ |
4 Thus saith he who heareth the sayings of God, who seeth the vision of the Almighty, falling down, with unvailed eyes:
| נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ |
5 How beautiful are thy tents, O Jacob, thy dwelling, O Israel!
| מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃ |
6 As streams are they spread forth, as gardens by the river's side, as aloe-trees, which the Lord hath planted, as cedar-trees beside the waters.
| כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃ |
7 Water runneth out of His buckets, that his seed may be moistened by abundance of water; and exalted above Agag shall be his king, and raised on high shall be his kingdom.
| יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃ |
8 God, who brought him forth out of Egypt, is to him like the heights of the reem; he will devour nations, his oppressors, and their bones will he break, and pierce [them] through with his arrows.
| אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃ |
9 He coucheth, he lieth down as a lion, and as a lioness: who shall make him rise up? They that bless thee be blessed, and they that curse thee be cursed.
| כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃ |
10 And the anger of Balak was kindled against Bil'am, and he struck his hands together: and Balak said unto Bil'am, To denounce my enemies did I call thee, and, behold, thou hast even blessed them these three times.
| ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃ |
11 And now flee thou to thy place: I thought to honor thee greatly; but, lo, the Lord hath kept thee back from honor.
| ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃ |
12 And Bil'am said unto Balak, Did I not already speak to thy messengers, whom thou sentest unto me, saying,
| ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃ |
13 If Balak would give me his house full of silver and gold, I could not transgress the order of the Lord, to do good or evil out of my own heart: what the Lord will speak, that must I speak?
| אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃ |
14 And now, behold, I am going unto my people: come, I will advise thee against what this people will do to thy people in the end of days.
| ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃ |
15 And he took up his parable and said, Thus saith Bil'am the son of Beor, and thus saith the man whose eyes are open;
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ |
16 Thus saith he who heareth the sayings of God, and knoweth the knowledge of the Most High, who seeth the vision of the Almighty, falling down, with unvailed eyes:
| נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ |
17 I see him, but not now; I behold him, but not nigh; there steppeth forth a star out of Jacob, and there ariseth a sceptre out of Israel, and he pierceth the chiefs of Moab, and destroyeth all the children of Sheth.
| אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃ |
18 And Edom shall be a conquest, and Seir shall be a conquest for his enemies; and Israel shall do valiantly.
| והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃ |
19 And there shall rule the one from Jacob, and he shall destroy whatever escapeth out of the city.
| וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃ |
20 And he looked on Amalek, and he took up his parable, and said, The first of nations is Amalek; but his latter end shall be destruction for ever.
| וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃ |
21 And he looked on the Kenites, and took up his parable, and said, Strong is thy dwelling-place, and placed on the rock is thy nest.
| וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃ |
22 Nevertheless the Kenite shall be wasted: whither will Asshur carry thee away captive?
| כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃ |
23 And he took up his parable, and said, Alas, who shall live when God doth appoint this one?
| וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃ |
24 But ships will come from the coast of Kittim, and will afflict Asshur, and will afflict 'Eber; and he also will be given to destruction for ever.
| וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃ |
25 And Bil'am rose up, and went and returned to his place; and Balak also went his way.
| ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃ |
