Judges 5
1 Then sang Deborah with Barak the son of Abino'am on that day, saying,
| ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר׃ |
2 When depravity had broken out in Israel, then did the people offer themselves willingly; [therefore] praise ye the Lord.
| בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃ |
3 Hear, O kings; give ear, O princes; I—unto the Lord will I sing; I will sing praise to the Lord, the God of Israel.
| שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃ |
4 Lord, at thy going forth out of Seir, at thy marching along out of the field of Edom, the earth trembled, also the heavens dropped, also the clouds dropped water.
| יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃ |
5 The mountains melted away because of the presence of the Lord, yonder Sinai, because of the presence of the Lord, the God of Israel.
| הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃ |
6 In the days of Shamgar the son of 'Anath, in the days of Ja'el, the highways were unoccupied, and those who travelled on roads walked through crooked by-paths.
| בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃ |
7 Desolate were the open towns in Israel, they were desolate, until that I arose, Deborah, that I arose a mother in Israel.
| חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃ |
8 They chose new gods, then was there war in the gates: was there a shield seen or a spear among forty thousand in Israel?
| יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃ |
9 My heart [belongeth] to the governors of Israel, that offered themselves willingly among the people: praise ye the Lord.
| לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃ |
10 Ye that ride on white asses, ye that sit in judgment, and ye who walk on the way, utter praise!
| רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו׃ |
11 [Urged on] by the voice of those who divide [the flocks] between the watering wells, there shall they rehearse the benefits of the Lord, the benefits toward his open towns in Israel; [for] now go down [again] to the gates the people of the Lord.
| מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה׃ |
12 Awake, awake, Deborah! awake, awake, utter a song! up, Barak, and lead away thy captives, son of Abino'am.
| עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם׃ |
13 Then obtained dominion a few that had escaped for the nobles among the people—the Lord gave me dominion over the mighty.
| אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים׃ |
14 They whose root is out of Ephraim were against 'Amalek; after thee, Benjamin, with thy armies; out of Machir came down lawgivers, and out of Zebulun they that handle the pen of the writer.
| מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃ |
15 And the princes of Issachar were with Deborah; yea Issachar, the support of Barak; into the valley he hastened down in his train; [but] at the streams of Reuben there were great thoughts of heart.
| ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב׃ |
16 Why didst thou sit among the sheepfolds to hear the bleatings of the flocks? At the streams of Reuben there were great searchings of heart.
| למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב׃ |
17 Gil'ad abode beyond the Jordan; and Dan—why would he tarry in ships? Asher remained on the seashore, and abode near his bays.
| גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃ |
18 Zebulun is a people that jeoparded its life unto death, and Naphtali—on the high places of the [battle] field.
| זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃ |
19 There came kings, [and] fought, then fought the kings of Canaan, in Ta'anach by the waters of Megiddo: gain of money they took not away.
| באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃ |
20 From heaven they fought—the stars in their courses fought against Sissera.
| מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא׃ |
21 The stream of Kishon swept them away, that ancient stream, the stream of Kishon: step along, O my soul, in victorious strength.
| נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃ |
22 Then were crushed the hoofs of the horses, through the prancings, the prancings of their mighty ones.
| אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו׃ |
23 Curse ye Meroz, saith the messenger of the Lord, yea, curse ye bitterly its inhabitants; because they came not to the help of the Lord, to the help of the Lord among the mighty.
| אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃ |
24 Blessed above [other] women shall be Ja'el the wife of Cheber the Kenite, above [other] women [dwelling] in the tent may she be blessed.
| תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃ |
25 Water he asked, milk she gave [him]: in a lordly dish she brought him cream.
| מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃ |
26 Her hand she put forth to the nail, and her right hand to the laborious workmen's hammer; and she hammered Sissera, she struck his head, and crushed and smote through his temple.
| ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃ |
27 Between her feet he bent, he fell, he lay; between her feet he bent, he fell: where he had bent, there he fell down, bereft of life.
| בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃ |
28 Out of the window looked and moaned the mother of Sissera, through the lattice, Why tarrieth his chariot so long in coming? why lag the wheels of his chariot?
| בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃ |
29 The wise among her ladies answered her, she also returned a reply to herself.
| חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה׃ |
30 Will they not find, —divide booty? one maiden, two maidens for every man, a booty of colored garments for Sissera, a booty of colored embroidered garments, colored, double-worked garments round the necks of the captives!
| הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃ |
31 Thus may perish all thy enemies, O Lord; but may those that love him be as the rising of the sun in his might. And the land had rest forty years.
| כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃ |
