< Jonah 2 >

1 Then prayed Jonah unto the Lord his God out of the belly of the fish.
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃
2 And he said, I called from the midst of my distress unto the Lord, and he hath answered me: out of the depth of the grave have I cried, and thou hast heard my voice. (Sheol h7585)
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃ (Sheol h7585)
3 For thou hast cast me into the deep, in the heart of the seas; and the stream compasseth me about: all thy billows and thy waves have passed over me.
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃
4 And I thought indeed, I am driven out from before thy eyes: yet I again shall look toward thy holy temple.
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃
5 The waters surrounded me, to the peril of my life; the deep compassed me about: sea-weeds were bound about my head.
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃
6 To the bottoms of the mountains did I go down; the earth [closed] her bars about me for ever: when thou broughtest up my life from the pit, O Lord my God!
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃
7 When my soul fainted within me I remembered the Lord: and my prayer came unto thee, unto thy holy temple.
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃
8 They that guard false vanities forsake [the source of] their kindness.
משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃
9 But I will sacrifice unto thee with the voice of thanksgiving; that which I have vowed will I pay; [for] help is with the Lord.
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃
10 And the Lord commanded the fish, and it vomited out Jonah upon the dry land.
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃

< Jonah 2 >