Job 42
1 Then answered Job unto the Lord, and said,
| ויען איוב את יהוה ויאמר׃ |
2 I acknowledge that thou art able to do every thing, and that no deep plan of thine can be restrained.
| ידעת כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה׃ |
3 Who is he that dareth to conceal [thy] counsel without knowledge? Truly I have spoken of what I understood not, of things too wonderful for me, which I knew not.
| מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃ |
4 Oh do but hear [me], and I will indeed speak: I will ask of thee, and do thou inform me.
| שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃ |
5 I had only heard of thee by the hearing of the ear; but now my eye hath seen thee.
| לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃ |
6 Therefore I reject [what I have said], and repent; because I am dust and ashes.
| על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃ |
7 And it came to pass, after the Lord had spoken these words unto Job, that the Lord said to Eliphaz the Themanite, My wrath is kindled against thee, and against thy two friends; because ye have not spoken of me properly, like my servant Job.
| ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ |
8 And now take unto yourselves seven bullocks and seven rams, and go to my servant Job, and offer up a burnt-offering in your behalf; and my servant Job shall pray for you; for him alone will I receive favorably, so as not to deal with you after your folly; because ye have not spoken of me properly, like my servant Job.
| ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ |
9 Then went Eliphaz the Themanite and Bildad the Shuchite and Zophar the Na'amathite, and did in accordance with what the Lord had spoken to them: and the Lord received Job in favor.
| וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את פני איוב׃ |
10 And the Lord brought back the captivity of Job, when he prayed in behalf of his friends; and the Lord increased all that Job had had twofold.
| ויהוה שב את שבית איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃ |
11 And then came unto him all his brothers, and all his sisters, and all that had been of his acquaintance before, and ate bread with him in his house; and they condoled with him, and comforted him for all the evil that the Lord had brought upon him; and they gave him, every one, a kessitah, and every one an earring of gold.
| ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃ |
12 And the Lord blessed the latter end of Job more than his beginning: and he had fourteen thousand sheep, and six thousand camels, and a thousand yoke of oxen, and a thousand she-asses.
| ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃ |
13 He had also seven sons and three daughters.
| ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות׃ |
14 And he called the name of the first Jemimah; and the name of the second, Keziah; and the name of the third, Keren-happuch.
| ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃ |
15 And there were not found such handsome women as the daughters of Job in all the land; and their father gave them an inheritance among their brothers.
| ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃ |
16 And Job lived after this one hundred and forty years: and he saw his sons, and his sons' sons, even four generations.
| ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה וירא את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות׃ |
17 Then died Job, being old and full of days.
| וימת איוב זקן ושבע ימים׃ |
