< Job 38 >

1 Then did the Lord address Job out of the storm-wind, and said,
ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃
2 Who is this that casteth darkness [on my] counsel by words without knowledge?
מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃
3 Do but gird up like a mighty man thy loins: and I will ask thee, and do thou inform me.
אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃
4 Where wast thou when I laid the foundations of the earth? tell it, if thou hast any understanding [of it].
איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃
5 Who fixed her measurements, if thou knowest it? or who stretched the measuring-line over her?
מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃
6 Upon what are her foundation-pillars placed at rest? or who laid her corner-stone:
על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃
7 When altogether sang the morning stars in gladness, and shouted for joy all the sons of God?
ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃
8 And who closed up with doors the sea, when, issuing forth, it came out of the deep bosom of the earth?
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃
9 When I made the clouds its garment, and thick fog its swaddling-cloth,
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃
10 And when I decreed for it my law, and set [for it] bars and doors,
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃
11 And said, Thus far mayest thou come, but no farther; and here shall be stayed [thy strength] in the pride of thy waves?
ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃
12 Didst thou ever, in all thy days, command the morning; didst thou ever assign the morning-dawn its place:
המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃
13 That it might lay hold of the ends of the earth, so that the wicked might be shaken out therefrom?
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃
14 She is changed as the sealing-clay: and [all things] stand as though newly clad.
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃
15 And from the wicked is their light withdrawn, and the high-raised arm is broken.
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃
16 Didst thou ever penetrate as far as the springs of the sea? or wander through the bottom of the deep?
הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃
17 Were the gates of death ever laid open unto thee? or canst thou see the doors of the shadow of death?
הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃
18 Hast thou a clear understanding of the breadth of the earth? Tell it, if thou knowest it all.
התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃
19 Where is the way [to the spot where] the light dwelleth? and the darkness—where is its place,
אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃
20 That thou mightest take each to its boundary, and that thou mightest mark the pathways to its house?
כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃
21 Thou [surely] knowest it; because thou wast then born, and the number of thy days is great!
ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃
22 Didst thou ever enter into the treasuries of the snow? or canst thou see the treasuries of the hail,
הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃
23 Which I have reserved for the time of distress, for the day of fight and battle?
אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃
24 Where is the way [to the spot where] the light divideth itself, [where] the east wind is scattered over the earth?
אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃
25 Who hath divided off watercourses for the overflowing rain, and a way for the lightning [that is followed by] thunders,
מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃
26 To bring rain on a land, void of men; on a wilderness wherein no son of earth [is found];
להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
27 To satisfy waste and desolate lands; and to promote the growth of the tender grass?
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
28 Hath the rain a father? or who hath begotten the drops of the dew?
היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃
29 Out of whose womb cometh forth the ice? and the hoary frost of heaven—who giveth birth to it?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃
30 [When] like a stone the waters are congealed, and the face of the deep is bound in fetters?
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃
31 Canst thou bind together the chains of the Pleiades, or loosen the bands of Orion?
התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃
32 Canst thou bring forth the constellations of the zodiac, each in its season? or canst thou guide the Bear with its young?
התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃
33 Knowest thou the laws of heaven? or dost thou appoint its rule on the earth?
הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃
34 Canst thou lift up to the clouds thy voice, that the abundance of waters may cover thee?
התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃
35 Canst thou send out lightnings, that they may go, and say unto thee, Here are we?
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃
36 Who hath put wisdom in the dark clouds? or who hath given understanding to the bright meteors?
מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃
37 Who ordaineth the skies with wisdom? or who emptieth out the bottles of heaven.
מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃
38 When the dust is poured out as molten metal, and the clods are made to cleave fast together?
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃
39 Dost thou hunt for the lioness her prey? and suppliest thou the food for the young lions,
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃
40 When they are couched in their lairs, rest in the thicket, lying in wait?
כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃
41 Who provideth for the raven his provision? when his young ones cry unto God, and wander about for lack of food?
מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃

< Job 38 >