Job 3
1 After this time Job opened his mouth, and cursed his day.
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ |
2 And Job commenced, and said,
| ויען איוב ויאמר׃ |
3 Oh that the day whereon I was born might perish, and the night when it was said, There hath been a male child conceived.
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ |
4 May that day be [covered with] darkness; may not God from above inquire for it, and may no light beam upon it.
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ |
5 Oh that darkness and the shadow of death might defile it; may a cloud rest upon it; may the blackness of the day terrify it.
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ |
6 Yon night — let darkness seize upon it; let it not be united to the days of the year; let it not come into the number of the [periods lighted by the] moon.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ |
7 Lo, may that night be solitary, let no song of joy occur thereon.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ |
8 Let those denounce it that curse the day, who are ready to raise up their mourning cry.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ |
9 Let the stars of its twilight be darkened; let it hope for light, and there be none; and let it not behold the eyelids of the morning-dawn;
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ |
10 Because God closed not against me the doors of the womb, and thus concealed trouble from my eyes.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ |
11 Why did I not die [the moment I issued] from the womb, and [why] was I not born merely to perish at once?
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ |
12 Wherefore were knees ready to receive me? and for what purpose were breasts there that I might suck?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ |
13 For now should I be lying still and be quiet; I should sleep: then would I be at rest,
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ |
14 With kings and counsellors of the earth, who build up ruined places for themselves;
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ |
15 Or with princes possessing gold, who fill their houses with silver;
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ |
16 Or as an untimely birth, hidden [from view] I should not exist; as infants that never have seen the light;
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ |
17 There [where] the wicked cease from troubling; and where the exhausted weary are at rest;
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ |
18 [Where] the prisoners repose together, [and] they hear no more the taskmaster's voice.
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ |
19 The small with the great is there, and the servant free from his master.
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ |
20 Wherefore giveth He now light to the labor-laden, and life unto the bitter in soul?
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ |
21 Who wait for death, which [cometh] not; and who dig for it sooner than for hidden treasures;
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ |
22 Who would rejoice even to exulting, who would be glad could they but find a grave?
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ |
23 [Why is light given] to a man whose way is hidden, and around whom God hath placed a fence?
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ |
24 For before my food cometh my groaning, and like the water are poured forth my loud complaints.
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ |
25 Because what I greatly dreaded is come upon me, and what I apprehended is come unto me.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ |
26 I have had no safety, and no quiet, and no rest; and [now] harrowing trouble is come.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ |
