Isaiah 43
1 But now thus hath said the Lord that created thee, O Jacob, and he that formed thee, O Israel, Fear not; for I have redeemed thee, I have called thee by thy name; mine art thou.
| ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃ |
2 Whenever thou passest through the waters, I am with thee; and through the rivers, —they shall not overflow thee: whenever thou walkest through the fire, thou shalt not be scorched; neither shall the flame burn on thee.
| כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃ |
3 For I am the Lord thy God, the Holy One of Israel, thy Saviour; I have given Egypt for thy ransom, Cush and Seba in place of thee.
| כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃ |
4 Since thou art precious in my eyes, art honorable, and I indeed do love thee: therefore will I give men in place of thee, and nations instead of thy soul.
| מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃ |
5 Fear not, for I am with thee; from the east will I bring thy seed, and from the west will I gather thee.
| אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃ |
6 I will say to the north, Give up; and to the south, Withhold not: bring my sons from afar, and my daughters from the ends of the earth;
| אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃ |
7 Every one that is called by my name, and whom I have created for my glory; whom I have formed; yea, whom I have made.
| כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׃ |
8 Bring forward the blind people that have eyes, and the deaf that have ears.
| הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃ |
9 Let all the nations be gathered together, and let the people be assembled: who among them can announce this? and cause us to hear former things? let them bring forth their witnesses, that they may be justified: or let them hear, and say, It is truth.
| כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃ |
10 Ye are my witnesses, saith the Lord, and my servant whom I have chosen: in order that ye may know and believe me, and understand, that I am he; before me there was no god formed, and after me there will be none.
| אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה׃ |
11 I, I am the Lord; and beside me there is no saviour.
| אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃ |
12 I myself have announced it, and I have saved, and I have let it be heard, and there was no strange [god] among you; and ye are my witnesses, saith the Lord, and I am God.
| אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל׃ |
13 Yea, from the [first] day am I he; and there is none that can deliver out of my hand: if I will work, is there one that can hinder it?
| גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃ |
14 Thus hath said the Lord, the Holy One of Israel, For your sake did I send to Babylon, and in swift vessels brought I them all down, and the Chaldeans, in the ships of their joyful song.
| כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃ |
15 I am the Lord, the Holy One, the Creator of Israel, your King.
| אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃ |
16 Thus hath said the Lord, who maketh a way in the sea, and a path in the mighty waters;
| כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃ |
17 Who bringeth forth chariot and horse, army and power: together shall they lie down, they shall not rise up again; they are extinct, like a wick are they quenched.
| המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו׃ |
18 Remember not the former things, and ancient events regard no more.
| אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו׃ |
19 Behold, I will do a new thing; now shall it spring forth; will ye not acknowledge it? I will even make in the wilderness a way, and in the desert rivers.
| הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃ |
20 The beasts of the field shall honor me, the monsters and the ostriches; because I give waters in the wilderness, rivers in the desert, to give drink to my people, my elect;
| תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃ |
21 This people which I have formed for myself; my praise shall they relate.
| עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃ |
22 But on me hast thou not called, O Jacob; for thou art become weary of me, O Israel.
| ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃ |
23 Thou hast not brought unto me the lamb of thy burnt-offerings; and with thy sacrifices hast thou not honored me: I have not troubled thee with meat-offerings, nor wearied thee with frankincense.
| לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃ |
24 Thou hast not bought for me sweet cane, and with the fat of thy sacrifices hast thou not satisfied me; but thou hast troubled me with thy sins, thou hast wearied me with thy iniquities.
| לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃ |
25 I, it is I that blot out thy transgressions for my own sake, and thy sins I will not remember.
| אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃ |
26 Put me in remembrance; let us plead together: relate thou, in order that thou mayest be justified.
| הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃ |
27 Thy first father did sin, and they that plead for thee transgressed against me.
| אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃ |
28 Therefore do I profane the holy princes, and I give up Jacob to the curse, and Israel to reproaches.
| ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃ |
