Isaiah 1
1 The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem in the days of 'Uzziyahu, Jotham, Achaz, and Hezekiah, the kings of Judah.
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה |
2 Hear, O ye heavens, and give ear, O earth; for the Lord hath spoken: Children have I nourished and brought up, but they have rebelled against me.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי |
3 The ox knoweth his owner, and the ass his master's crib: Israel doth not know, my people doth not consider.
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן |
4 Woe! sinful nation, people laden with iniquity, seed of evil-doers, children that are corrupt: they have forsaken the Lord, they have incensed the Holy One of Israel, they are departed backward.
| הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור |
5 Why will ye be stricken yet more? [that] ye increase the revolt? every head is sick, and every heart is faint.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי |
6 From the sole of the foot even unto the head there is no soundness in it; but wounds, and bruises, and putrefying sores: they have not been closed, nor bound up, nor mollified with oil.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן |
7 Your country is desolate, your cities are burnt with fire; your soil—in your presence, strangers devour it, and it is desolate, as overthrown by strangers.
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים |
8 And left is the daughter of Zion as a hut in a vineyard, as a lodge in a cucumber field, as a besieged city.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה |
9 Unless the Lord of hosts had left unto us a remnant ever so small, like Sodom should we have been, unto Gomorrah should we have been compared.
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו |
10 Hear the word of the Lord, ye rulers of Sodom: give ear unto the law of our God, ye people of Gomorrah.
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה |
11 For what serveth me the multitude of your sacrifices? saith the Lord: I am sated with the burnt-offerings of rams, and the fat of fatted beasts; and the blood of bullocks, and of sheep, and of he-goats, I do not desire.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי |
12 When ye come to appear in my presence—who hath required this at your hand, to tread down my courts?
| כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי |
13 Continue no more to bring an oblation of deceit; incense of abomination is it unto me: new moon and sabbath, the calling of assemblies—I cannot bear misdeed with festive gathering.
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה |
14 Your new moons and your appointed feasts my soul hateth; they are become a burden unto me; I am weary to bear them,
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא |
15 And when ye spread forth your hands, I will withdraw my eyes from you; yea, when ye make ever so many prayers, I will not hear: your hands are full of blood.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו |
16 Wash yourselves, make yourselves clean; put away the evil of your deeds from before my eyes; cease to do evil;
| רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע |
17 Learn to do well; seek for justice, relieve the oppressed, do justice to the fatherless, plead for the widow.
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה |
18 Come now, and let us reason together, saith the Lord: though your sins should be as scarlet, they shall become white as the snow; though they should be red like crimson, they shall become like wool.
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו |
19 If ye be willing and obey, the best of the land shall ye eat;
| אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו |
20 But if ye refuse and rebel, by the sword shall ye be devoured; for the mouth of the Lord hath spoken it.
| ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר |
21 How is she become a harlot, the faithful town! she, that was full of justice; righteousness lodged therein; but now murderers.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים |
22 Thy silver is become dross, thy wine is drugged with water;
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים |
23 Thy princes are rebels, and companions of thieves; every one loveth brides, and runneth after rewards; to the fatherless they will not do justice, and the cause of the widow doth not come unto them.
| שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם |
24 Therefore saith the Lord, the Eternal of hosts, the mighty One of Israel, Ah, I will take satisfaction on my adversaries, and be avenged on my enemies.
| לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי |
25 And I will turn my hand against thee, and purge away as with lye thy dross, and remove all thy tin:
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך |
26 And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning; after that shalt thou be called, The city of righteousness, the town that is faithful.
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה |
27 Zion shall be redeemed through justice, and her converts through righteousness.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה |
28 But destruction shall come over transgressors and sinners together, and those that forsake the Lord shall perish.
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו |
29 For people shall be ashamed because of the terebinths which ye had desired, and ye shall be put to the blush because of the gardens that ye had chosen.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם |
30 For ye shall be as a terebinth the leaves of which wither, and as a garden that hath no water.
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה |
31 And the mighty oppressor shall become as tow, and his workman as a spark; and they shall both burn together, with none to quench.
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה |
