Hosea 2
1 Call ye your brothers, 'Ammi [[my people]]; and your sisters, Ruchamah [[That hath obtained mercy]].
| אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃ |
2 Contend with your mother, contend; for she is not my wife, and I am not her husband; but let her put away her prostitution from her face, and her adulteries from between her breasts:
| ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃ |
3 Lest I strip her naked, and set her, as on the day that she was born, and make her as a wilderness, and render her like a dry land, and let her die with thirst.
| פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃ |
4 And upon her children will I not have mercy; for they are children of prostitution;
| ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃ |
5 For their mother hath played the harlot; she that conceived them hath done shamefully; for she said, I will go after my lovers, that give me my bread and my water, my wool and my flax, my oil and my drink.
| כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃ |
6 Therefore, behold, I will hedge up thy way with thorns, and I will close it up with a fence, that she shall not find her paths.
| לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃ |
7 And she will make pursuit after her lovers, but she shall not overtake them; and she will seek them, but shall not find them: then will she say, I will go and return to my first husband; for it was better with me then than now.
| ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃ |
8 But she indeed did not acknowledge, that it was I that had given her the corn, and the wine, and the oil, and multiplied for her silver and gold, which they devoted for Ba'al.
| והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃ |
9 Therefore will I turn back, and take away my corn in its time, and my wine in its season, and I will snatch away my wool and my flax, [given] to cover her nakedness.
| לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃ |
10 And now will I lay open her disgrace before the eyes of her lovers, and no man shall deliver her out of my hand.
| ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃ |
11 And I will cause to cease all her mirth, her festival, her new-moon, and her sabbath, and all her appointed feasts.
| והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃ |
12 And I will make desolate her vine and her fig-tree, whereof she hath said, These are my reward which my lovers have given me: and I will change them into a forest, and the beasts of the field shall devour them.
| והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃ |
13 And I will visit upon her the days of the Be'alim, to which she used to burn incense, when she decked herself with her earrings and her jewels, and went after her lovers, and me she forgot, saith the Lord.
| ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃ |
14 Therefore, behold, will I allure her, and lead her forth into the wilderness, and I will speak comfortingly unto her heart.
| לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃ |
15 And I will give her [again] her vineyards from there, and the valley of 'Achor [[sorrow]] as an entrance for hope: and she shall sing there, as in the days of her youth, and as on the day of her coming up out of the land of Egypt.
| ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃ |
16 And it shall happen at that day, saith the Lord, that thou shalt call me Ishi [[my husband]], and shalt not call me any more Ba'ali [[my lord]].
| והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃ |
17 For I will remove the names of the Be'alim out of her mouth, and they shall no more be mentioned by their name.
| והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃ |
18 And I will make for them a covenant on that day with the beasts of the field, and with the fowls of the heaven, and with the creeping things of the ground: and bow, and sword, and war I will break away out of the land, and I will cause them to lie down in safety.
| וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃ |
19 And I will betroth thee unto me for ever: yea, I will betroth thee unto me in righteousness, and in justice, and in loving-kindness, and in mercy.
| וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃ |
20 And I will betroth thee unto me in faithfulness; and thou shalt know the Lord.
| וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃ |
21 And it shall come to pass on that day, that I will answer prayer, saith the Lord, I will answer the heavens, and they shall answer the earth;
| והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃ |
22 And the earth shall answer the corn, and the wine, and the oil; and they shall answer Yizre'el.
| והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃ |
23 And I will sow her for me in the land; and I will have mercy upon “Her that had not obtained mercy” [[Lo-ruchamah]]; and I will say to those who were “Not my people” [[Lo-'ammi]], Thou art my people: and they shall say, Thou art my God.
| וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃ |
