Genesis 41
1 And it came to pass at the end of two full years, that Pharaoh dreamed: and, behold, he stood by the river.
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר |
2 And, behold, there came up out of the river seven cows, of good appearance and fat in flesh; and they fed in the meadow.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו |
3 And, behold, seven other cows came up after them out of the river, ill-favored and lean in flesh; and they stood by the other cows upon the brink of the river.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר |
4 And the ill-favored and lean-fleshed cows did eat up the seven well-favored and fat cows. And Pharaoh awoke.
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה |
5 And he slept and dreamed a second time: and, behold, seven ears of corn came up on one stalk, rank and good.
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות |
6 And, behold, seven thin ears and blasted with the east wind sprung up after them.
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן |
7 And the seven thin ears swallowed up the seven rank and full ears. And Pharaoh awoke, and, behold, it was a dream.
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום |
8 And it came to pass in the morning that his spirit was troubled; and he sent and called for all the magicians of Egypt, and all the wise men thereof: and Pharaoh told them his dream; but there was none that could interpret the same unto Pharaoh.
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה |
9 Then spoke the chief of the butlers unto Pharaoh, saying, My faults I must call to remembrance this day:
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום |
10 Pharaoh was wroth with his servants, and put me in ward in the house of the captain of the guards, me and the chief of the bakers;
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים |
11 And we dreamed a dream in one night, I and he; we dreamed each in accordance with the interpretation of his dream.
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו |
12 And there was with us a Hebrew lad, a servant to the captain of the guards; and we told him, and he interpreted to us our dreams; to each according to his dream did he interpret.
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר |
13 And it came to pass, just as he had interpreted to us, so it was; me he restored unto my office, and him he hanged.
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה |
14 Then Pharaoh sent and had Joseph called, and they brought him hastily out of the dungeon: and he shaved himself, and changed his garments, and came in unto Pharaoh.
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה |
15 And Pharaoh said unto Joseph, I have dreamed a dream, and there is none that can interpret it: and I have heard say of thee, that thou canst understand a dream to interpret it.
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו |
16 And Joseph answered Pharaoh, saying, It is not in me; God will give an answer for the peace of Pharaoh.
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה |
17 And Pharaoh said unto Joseph, In my dream, behold, I stood upon the brink of the river;
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר |
18 And, behold, there came up out of the river seven cows, fat in flesh and good in shape; and they fed in the meadow;
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו |
19 And, behold, seven other cows came up after them, poor and very ill-shaped and lean in flesh; I never saw any like these in all the land of Egypt for ugliness;
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע |
20 And the lean and the ill-favored cows did eat up the first seven fat cows;
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת |
21 And when they had eaten them up, it could not be known that they had eaten them; but their appearance was still as bad as at the beginning. And I awoke.
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ |
22 And I saw in my dream, and, behold, seven ears came up on one stalk, full and good;
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות |
23 And, behold, seven ears, withered, thin, blasted with the east wind, sprung up after them;
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם |
24 And the thin ears devoured the seven good ears: and I told this unto the magicians; but there was none that could tell it to me.
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי |
25 And Joseph said unto Pharaoh, the dream of Pharaoh is one, that which God is about to do, he hath told to Pharaoh.
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה |
26 The seven good cows are seven years; and the seven good ears are seven years; the dream is one.
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא |
27 And the seven thin and ill-favored cows that came up after them are seven years; and the seven empty ears, blasted with the east wind, shall be seven years of famine.
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב |
28 This is the thing which I have spoken unto Pharaoh: What God is about to do he hath shown unto Pharaoh.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה |
29 Behold, there are coming seven years of great plenty throughout all the land of Egypt:
| הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים |
30 And there shall arise seven years of famine after them, when all the plenty shall be forgotten in the land of Egypt; and the famine shall consume the land;
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ |
31 And the plenty shall not be known in the land by reason of that famine following it; for it shall be very grievous.
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד |
32 And as it respecteth that the dream was doubled unto Pharaoh twice, it is because the thing is firmly resolved on by God, and God hasteneth to bring it to pass.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו |
33 Now therefore let Pharaoh look out a man discreet and wise, and set him over the land of Egypt.
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים |
34 Let Pharaoh do this, and let him appoint officers over the land, and take up the fifth part [of the produce] of the land of Egypt in the seven years of plenty.
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע |
35 And let them gather up all the food of those good years that are coming, and lay up corn under the hand of Pharaoh, as food in the cities, and keep the same.
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו |
36 And that food shall be for a store to the land against the seven years of famine, which shall be in the land of Egypt; that the land be not cut off through the famine.
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב |
37 And the thing was good in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of all his servants.
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו |
38 And Pharaoh said unto his servants, Can we find such a one as this, a man in whom the spirit of God is?
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו |
39 And Pharaoh said unto Joseph, Inasmuch as God hath caused thee to know all this, there is none so discreet and wise as thou:
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך |
40 Thou shalt be over my house, and according to thy word shall all my people be ruled, only in regard to the throne will I be greater than thou.
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך |
41 And Pharaoh said unto Joseph, See, I have set thee over all the land of Egypt.
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים |
42 And Pharaoh took off his ring from his hand, and put it upon Joseph's hand, and arrayed him in vestures of fine linen, and put a golden chain about his neck;
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו |
43 And he caused him to ride in the second chariot which he had; and they cried before him, Bend the knee: and he placed him [thus] over all the land of Egypt.
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים |
44 And Pharaoh said unto Joseph, I am Pharaoh; but without thee shall no man lift up his hand or his foot in all the land of Egypt.
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים |
45 And Pharaoh called Joseph's name Zaphenath-pa'neach; and he gave him Assenath the daughter of Poti-phera', the priest of On, for wife. And Joseph went out over all the land of Egypt.
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים |
46 And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh the king of Egypt; and Joseph went out from the presence of Pharaoh, and went throughout all the land of Egypt.
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים |
47 And the earth brought forth in the seven years of plenty by handfuls.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים |
48 And he gathered up all the food of the seven years, which were in the land of Egypt, and laid up the food in the cities: the food of the field of the city, which was round about it, laid he up in the same.
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה |
49 And Joseph heaped up corn as the sand of the sea, very much; until he left off numbering, for it was without number.
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר |
50 And unto Joseph were born two sons before the years of famine came, whom Assenath the daughter of Poti-phera' the priest of On, bore unto him.
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און |
51 And Joseph called the name of the first-born Menasseh: For God [said he] hath made me forget all my toil, and all my father's house.
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי |
52 And the name of the second he called Ephraim; For God [said he] hath caused me to be fruitful in the land of my affliction.
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי |
53 And the seven years of plenty, that was in the land of Egypt, were ended.
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים |
54 And the seven years of famine began to come, just as Joseph had said; and there was famine in all the countries, but in all the land of Egypt there was bread.
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם |
55 And when all the land of Egypt also felt hunger, the people cried to Pharaoh for bread: and Pharaoh said unto all the Egyptians, Go unto Joseph; what he saith to you, do.
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו |
56 And the famine was over all the face of the earth: and Joseph opened all the store-houses, wherein corn was, and sold unto the Egyptians; for the famine grew strong in the land of Egypt.
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים |
57 And all the countries came into Egypt to buy corn of Joseph; because the famine was sore in all the countries.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ |
