Genesis 30
1 And when Rachel saw that she bore Jacob no children, Rachel envied her sister; and she said unto Jacob, Give me children, and if not, I die.
| ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ |
2 And Jacob's anger was kindled against Rachel: and he said, Am I in God's stead, who hath withheld from thee the fruit of the womb?
| ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ |
3 And she said, Behold, [here is] my maid Bilhah, go in unto her; and she shall bear upon my knees, that I may also have children by her.
| ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ |
4 And she gave him Bilhah her handmaid for wife, and Jacob went in unto her.
| ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ |
5 And Bilhah conceived, and bore Jacob a son.
| ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ |
6 And Rachel said, God hath judged me, and hath also heard my voice, and hath given me a son: therefore called she his name Dan.
| ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ |
7 And Bilhah, Rachel's maid, conceived again, and bore Jacob a second son.
| ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ |
8 And Rachel said, Contests of God have I contended with my sister, I have also prevailed: and she called his name Naphtali.
| ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ |
9 When Leah now saw that she had left off bearing, she took Zilpah her maid, and gave her to Jacob for wife.
| ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ |
10 And Zilpah Leah's maid bore Jacob a son.
| ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ |
11 And Leah said, Good luck hath come: and she called his name Gad.
| ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ |
12 And Zilpah Leah's maid bore a second son unto Jacob.
| ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ |
13 And Leah said, To my happiness; for the daughters will call me blessed: and she called his name Asher.
| ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ |
14 And Reuben went in the days of the wheat harvest, and found mandrakes in the field, and he brought them unto Leah his mother; then Rachel said to Leah, Give me, I pray thee, [some] of thy son's mandrakes.
| וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ |
15 And she said unto her, Is it not enough that thou hast taken my husband? and wouldst thou also take away my son's mandrakes? And Rachel said, Therefore shall he be with thee to-night for thy son's mandrakes.
| ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ |
16 And Jacob came out of the field in the evening, and Leah went out to meet him, and said, Unto me thou must come in; for surely I have obtained thee as a reward with my son's mandrakes. And he lay with her that night.
| ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ |
17 And God hearkened unto Leah, and she conceived and bore Jacob a fifth son.
| וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ |
18 And Leah said, God hath given me my reward, because I have given my maid to my husband: and she called his name Issachar.
| ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ |
19 And Leah conceived again, and bore a sixth son unto Jacob.
| ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ |
20 And Leah said, God hath endued me with a good dowry; now will my husband dwell with me, because I have borne him six sons; and she called his name Zebulun.
| ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ |
21 And afterward she bore a daughter, and she called her name Dinah.
| ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ |
22 And God remembered Rachel, and God hearkened to her, and opened her womb.
| ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ |
23 And she conceived, and bore a son; and she said, God hath taken away my reproach.
| ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ |
24 And she called his name Joseph, saying, The Lord shall add to me another son.
| ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ |
25 And it came to pass, when Rachel had borne Joseph, that Jacob said unto Laban, Send me away, that I may go unto my own place, and to my country.
| ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ |
26 Give me my wives and my children, for whom I have served thee, and let me go; for thou knowest my service with which I have served thee.
| תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ |
27 And Laban said unto him, If I could but find favor in thy eyes; I have learned by experience that the Lord hath blessed me for thy sake:
| ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ |
28 And he said, Appoint me thy wages, and I will give them.
| ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ |
29 And he said unto him, Thou knowest how I have served thee, and what thy cattle hath become with me.
| ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ |
30 For it was a little which thou hadst before I came, and it is now increased into a multitude; and the Lord hath blessed thee since my coming; and now when shall I provide also for my own house?
| כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ |
31 And he said, What shall I give thee? And Jacob said, Thou shalt not give me the least; if thou wilt do this thing for me, I will again feed and keep thy flock:
| ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ |
32 I will pass through all thy flock today, removing from there every speckled and spotted lamb, and every brown lamb among the sheep, and whatever is spotted and speckled among the goats; and such shall be after this my reward.
| אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ |
33 And my righteousness shall testify for me in time to come, when it shall come with my reward before thy face: every one that is not speckled and spotted among the goats, and brown among the sheep, that shall be counted stolen with me.
| וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ |
34 And Laban said, Well, let it be according to thy word.
| ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ |
35 And he removed on that day the he-goats that were ring-streaked and spotted, and all the she-goats that were speckled and spotted, every one that had some white on it, and all the brown among the sheep, and gave them into the hand of his sons.
| ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ |
36 And he put a space of three days' journey between himself and Jacob; and Jacob fed the flocks of Laban that were left.
| וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ |
37 And Jacob took himself rods of green poplar, and of the hazel and chestnut tree; and peeled thereon white streaks, laying bare the white which was on the rods.
| ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ |
38 And he set the rods which he had peeled in the gutters in the watering troughs, where the flocks came to drink, just before the flocks, and where they conceived, when they came to drink.
| ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ |
39 And the flocks conceived before the rods, and brought forth ring-streaked, speckled, and spotted.
| ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ |
40 And these lambs did Jacob separate, and set the faces of the flocks toward the ring-streaked, and whatever was brown in the flock of Laban; and he put his own flocks by themselves, and put them not with Laban's cattle.
| והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ |
41 And it came to pass, whensoever the stronger cattle did conceive, that Jacob laid the rods before the eyes of the cattle in the gutters, that they might conceive among the rods.
| והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ |
42 But when the cattle were feeble, he put them not in; so the feebler belonged to Laban, and the stronger to Jacob.
| ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ |
43 And the man increased exceedingly, and he had many flocks, and maid-servants, and men-servants, and camels, and asses.
| ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ |
