Exodus 20
1 And God spoke all these words, saying,
| וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׃ |
2 I am the Lord thy God, who have brought thee out of the land of Egypt, out of the house of slavery.
| אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ |
3 Thou shalt have no other gods before me.
| לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ |
4 Thou shalt not make unto thyself any graven image, or any likeness of any thing that is in heaven above, or that is on the earth beneath, or that is in the water under the earth.
| לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ |
5 Thou shalt not bow thyself down to them, nor serve them; for I the Lord thy God am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the children, unto the third and fourth generation of them that hate me;
| לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ |
6 And showing mercy unto the thousandth generation of them that love me, and keep my commandments.
| ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ |
7 Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain; for the Lord will not hold him guiltless that taketh his name in vain.
| לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ |
8 Remember the sabbath day to keep it holy.
| זכור את יום השבת לקדשו׃ |
9 Six days shalt thou labor, and do all thy work.
| ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ |
10 But the seventh day is the sabbath in honor of the Lord thy God; on it thou shalt not do any work, neither thou, nor thy son, nor thy daughter, thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates;
| ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃ |
11 For in six days the Lord made the heavens and the earth, the sea, and all that is in them, and rested on the seventh day; therefore the Lord blessed the sabbath day, and hallowed it.
| כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃ |
12 Honor thy father and thy mother; in order that thy days may be prolonged upon the land which the Lord thy God giveth thee.
| כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ |
13 Thou shalt not kill.
| לא תרצח׃ |
14 Thou shalt not commit adultery.
| לא תנאף׃ |
15 Thou shalt not steal.
| לא תגנב׃ |
16 Thou shalt not bear false witness against thy neighbor.
| לא תענה ברעך עד שקר׃ |
17 Thou shalt not covet thy neighbor's house. Thou shalt not covet thy neighbor's wife, nor his man-servant, nor his maid-servant, nor his ox, nor his ass, nor any thing that is thy neighbor's.
| לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ |
18 And all the people perceived the thunders, and the lightnings, and the sound of the cornet, and the mountain smoking; and when the people saw it, they removed trembling, and stood afar off.
| וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃ |
19 And they said unto Moses, Speak thou with us, and we will hear; but let not God speak with us, lest we die.
| ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות׃ |
20 And Moses said unto the people, Fear not; for in order to prove you, did God come, and in order that his fear may be before your faces, that ye sin not.
| ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו׃ |
21 And the people stood afar off, and Moses drew near unto the thick darkness where God was.
| ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים׃ |
22 And the Lord said unto Moses, Thus shalt thou say unto the children of Israel, Ye have seen that from heaven I have spoken with you.
| ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם׃ |
23 Ye shall not make any thing with me; gods of silver, and gods of gold ye shall not make unto yourselves.
| לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃ |
24 An altar of earth shalt thou make unto me, and shalt sacrifice thereon thy burnt-offerings, and thy peace-offerings, thy sheep, and thy oxen; in every place where I shall permit my name to be mentioned, I will come unto thee, and I will bless thee.
| מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׃ |
25 And if thou wilt make me an altar of stone, thou shalt not build it of hewn stone; for if thou lift up thy tool upon it, thou hast polluted it.
| ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃ |
26 Neither shalt thou go up by steps upon my altar, that thy nakedness be not laid open thereon.
| ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו׃ |
