Ecclesiastes 10
1 Dead flies cause the precious oil of the apothecary to become stinking and foaming; so doth a little folly him that is valued for wisdom and honor.
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃ |
2 The heart of a wise man is at his right hand; but the heart of a fool is at his left.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃ |
3 Yea also, on whatever way the fool walketh, doth he lack proper sense, and he saith to all that he is a fool.
| וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃ |
4 If the spirit of the ruler rise up against thee, leave not thy place; for submissiveness causeth great offences to be avoided.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃ |
5 There is an evil which I have seen under the sun, like an error which proceedeth from the ruler:
| יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃ |
6 Folly is set in great high places, and the rich sit in lowness.
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃ |
7 I have seen servants on horses, and princes walking like servants upon the ground.—
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃ |
8 He that diggeth a pit will fall into it; and him who breaketh down a fence—a serpent will bite him.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃ |
9 Whoso removeth stones will be hurt through them; and he that cleaveth wood will be endangered thereby.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃ |
10 If the iron be blunt, and man do not whet the edge, then must he exert more strength; but the advantage of making it properly sharp is wisdom.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃ |
11 If the serpent do bite because no one uttered a charm, then hath the man that can use his tongue [in charming] no preference.—
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃ |
12 The words of a wise man's mouth [bring] grace; but the lips of a fool will destroy himself.
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃ |
13 The beginning of the words of his mouth is foolishness; and the last that cometh out of his mouth is evil-bringing madness.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃ |
14 The fool also multiplieth words; [but] a man cannot know what is to be; and what is to be after him, who can tell him?
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃ |
15 The toil of the foolish will weary every one of them, because he knoweth not how to go to the city.—
| עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃ |
16 Woe to thee, O land, when thy king is lowminded, and when thy princes eat in the morning!
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ |
17 Happy art thou, O land, when thy king is noble-spirited, and thy princes eat in proper time, for strengthening, and not for gluttony!—
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃ |
18 Through slothful hands the rafters will sink; and through idleness of the hands the house will become leaky.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃ |
19 For gay pleasure they prepare a feast, and wine is to make the living joyful; but money procureth all things.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃ |
20 Even in thy thought thou must not curse a king; and in thy bed-chambers do not curse the rich; for a bird of the air can carry the sound, and that which hath wings can tell the word.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃ |
