Deuteronomy 24
1 When a man hath taken a wife, and married her, and it come to pass, that if she find no favor in his eyes, because he hath found some scandalous thing in her, he may write her a bill of divorcement, and give it in her hand, and send her away out of his house;
| כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ |
2 And she shall depart out of his house; and if she go and become another man's wife;
| ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ |
3 And the latter husband hate her, and write her a bill of divorcement, and give it in her hand, and send her away out of his house; or if the latter husband, who took her as his wife, should die:
| ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃ |
4 Then shall her former husband, who had sent her away, not be at liberty to take her again to be his wife, after she hath been defiled; for it is abomination before the Lord; and thou shalt not bring sin upon the land, which the Lord thy God giveth thee for an inheritance.
| לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ |
5 When a man hath taken a new wife, he shall not go out to war, neither shall he be charged with any public business: he shall be free for his house one year, and shall cheer up his wife whom he hath taken.
| כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃ |
6 No man shall take to pledge the nether or the upper millstone; for he taketh a man's life to pledge.
| לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃ |
7 If a man be found stealing any one of his brethren of the children of Israel, and he treateth him as a slave, and selleth him: then shall that thief die; and thou shalt put the evil away from the midst of thee.
| כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃ |
8 Take heed of the plague of leprosy, to observe diligently, and to do according to all that the priests, the Levites, may instruct you; as I have commanded them, so shall ye observe to do.
| השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ |
9 Remember what the Lord thy God did unto Miriam on the journey, at your coming forth out of Egypt.
| זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ |
10 When thou dost lend thy brother any thing as a loan, thou shalt not go into his house to take his pledge.
| כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃ |
11 In the street shalt thou stand, and the man to whom thou dost lend shall bring out unto thee the pledge into the street.
| בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃ |
12 And if he be a poor man, thou shalt not lie down with his pledge:
| ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃ |
13 Thou shalt punctually deliver him the pledge again when the sun goeth down, that he may lie under his own cover, and bless thee; and unto thee shall it be as righteousness before the Lord thy God.
| השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ |
14 Thou shalt not withhold the wages of a hired man, of the poor and needy, [whether he be] of thy brethren, or of the strangers that are in thy land within thy gates.
| לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃ |
15 On the same day shalt thou give him his wages, that the sun may not go down upon it; for he is poor, and his soul longeth for it; so that he may not cry against thee unto the Lord, and it be sin in thee.
| ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ |
16 Fathers shall not be put to death for the children, neither shall children be put to death for the fathers: for his own sin shall every man be put to death.
| לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃ |
17 Thou shalt not pervert the cause of the stranger, or of the fatherless; and thou shalt not take in pledge the raiment of a widow;
| לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃ |
18 But thou shalt remember that thou waste a bond-man in Egypt, and that the Lord thy God redeemed thee thence; therefore do I command thee to do this thing.
| וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ |
19 When thou cuttest down thy harvest in thy field, and forgettest a sheaf in the field, thou shalt not go back to fetch it; for the stranger, for the fatherless, and for the widow shall it be; in order that the Lord thy God may bless thee in all the work of thy hands.
| כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃ |
20 When thou beatest thy olive-tree, thou shalt not go over the boughs again; for the stranger, for the fatherless, and for the widow shall it be.
| כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ |
21 When thou gatherest the grapes of thy vineyard, thou shalt not glean the small fruit afterward; for the stranger, for the fatherless, and for the widow shall it be.
| כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ |
22 And thou shalt remember that thou wast a bond-man in the land of Egypt; therefore do I command thee to do this thing:
| וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ |
