Psalms 69
1 For the end, [a Psalm] of David, for alternate [strains]. Save me, O God; for the waters have come in to my soul.
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ |
2 I am stuck fast in deep mire, and there is no standing: I am come in to the depths of the sea, and a storm has overwhelmed me.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ |
3 I am weary [of] crying, my throat has become hoarse; mine eyes have failed by my waiting on my God.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ |
4 They that hate me without a cause are more than the hairs of my head: my enemies that persecute me unrighteously are strengthened: then I restored that which I took not away.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ |
5 O God, you know my foolishness; and my transgressions are not hidden from you.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ |
6 Let not them that wait on you, O Lord of hosts, be ashamed on my account: let not them that seek you, be ashamed on my account, O God of Israel.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ |
7 For I have suffered reproach for your sake; shame has covered my face.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ |
8 I became strange to my brethren, and a stranger to my mother's children.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ |
9 For the zeal of your house has eaten me up; and the reproaches of them that reproached you are fallen upon me.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ |
10 And I bowed down my soul with fasting, and that was made my reproach.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ |
11 And I put on sackcloth for my covering; and I became a proverb to them.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ |
12 They that sit in the gate talked against me, and they that drank wine sang against me.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ |
13 But I [will cry] to you, O Lord, in my prayer; O God, it is a propitious time: in the multitude of your mercy hear me, in the truth of your salvation.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ |
14 Save me from the mire, that I stick not [in it]: let me be delivered from them that hate me, and from the deep waters.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ |
15 Let not the waterflood drown me, nor let the deep swallow me up; neither let the well shut its mouth upon me.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ |
16 Hear me, O Lord; for your mercy is good: according to the multitude of your compassions look upon me.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ |
17 And turn not away your face from your servant; for I am afflicted: hear me speedily.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ |
18 Draw near to my soul and redeem it: deliver me because of mine enemies.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ |
19 For you know my reproach, and my shame, and my confusion; all that afflict me are before you.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ |
20 My soul has waited for reproach and misery; and I waited for one to grieve with me, but there was none; and for one to comfort me, but I found none.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ |
21 They gave [me] also gall for my food, and made me drink vinegar for my thirst.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ |
22 Let their table before them be for a snare, and for a recompense, and for a stumbling block.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ |
23 Let their eyes be darkened that they should not see; and bow down their back continually.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ |
24 Pour out your wrath upon them, and let the fury of your anger take hold on them.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ |
25 Let their habitation be made desolate; and let there be no inhabitant in their tents:
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ |
26 Because they persecuted him whom you have struck; and they have added to the grief of my wounds.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ |
27 Add iniquity to their iniquity; and let them not come into your righteousness.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ |
28 Let them be blotted out of the book of the living, and let them not be written with the righteous.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ |
29 I am poor and sorrowful; but the salvation of your countenance has helped me.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ |
30 I will praise the name of my God with a song, I will magnify him with praise;
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ |
31 and [this] shall please God more than a young calf having horns and hoofs.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ |
32 Let the poor see and rejoice; seek the Lord diligently, and you shall live.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ |
33 For the Lord hears the poor, and does not set at nothing his fettered ones.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ |
34 Let the heavens and the earth raise him, the sea, and all things moving in them.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ |
35 For God will save Sion, and the cities of Judea shall be built; and [men] shall dwell there, and inherit it.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ |
36 And the seed of his servants shall possess it, and they that love his name shall dwell therein.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ |
