Psalms 31
1 For the end, a Psalm of David, [an utterance] of extreme fear. O Lord, I have hoped in you; let me never be ashamed: deliver me in your righteousness and rescue me.
| למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃ |
2 Incline your ear to me; make haste to rescue me: be you to me for a protecting God, and for a house of refuge to save me.
| הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ |
3 For you are my strength and my refuge; and you shall guide me for your name's sake, and maintain me.
| כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃ |
4 You shall bring me out of the snare which they have hidden for me; for you, O Lord, are my defender.
| תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃ |
5 Into your hands I will commit my spirit: you have redeemed me, O Lord God of truth.
| בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃ |
6 You has hated them that idly persist in vanities: but I have hoped in the Lord.
| שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃ |
7 I will exult and be glad in your mercy: for you have looked upon mine affliction; you have saved my soul from distresses.
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃ |
8 And you have not shut me up into the hands of the enemy: you have set my feet in a wide place.
| ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃ |
9 Pity me, O Lord, for I am afflicted: my eye is troubled with indignation, my soul and by belly.
| חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃ |
10 For my life is spent with grief, and my years with groanings: my strength has been weakened through poverty, and my bones are troubled.
| כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ |
11 I became a reproach among all mine enemies, but exceedingly so to my neighbors, and a fear to mine acquaintance: they that saw me without fled from me.
| מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ |
12 I have been forgotten as a dead man out of mind: I am become as a broken vessel.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃ |
13 For I heard the slander of many that lived round about: when they were gathered together against me, they took counsel to take my life.
| כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃ |
14 But I hoped in you, O Lord: I said, You are my God.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃ |
15 My lots are in your hands: deliver me from the hand of mine enemies,
| בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃ |
16 and from them that persecute me. Make your face to shine upon your servant: save me in your mercy.
| האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃ |
17 O Lord, let me not be ashamed, for I have called upon you: let the ungodly be ashamed, and brought down to Hades. (Sheol h7585)
| יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585) |
18 Let the deceitful lips become dumb, which speak iniquity against the righteous with pride and scorn.
| תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃ |
19 How abundant is the multitude of your goodness, O Lord, which you have laid up for them that fear you! you have wrought [it] out for them that hope on you, in the presence of the sons of men.
| מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃ |
20 You will hide them in the secret of your presence from the vexation of man: you will screen them in a tabernacle from the contradiction of tongues.
| תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃ |
21 Blessed be the Lord: for he has magnified his mercy in a fortified city.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃ |
22 But I said in my extreme fear, I am cast out from the sight of your eyes: therefore you did listen, O Lord, to the voice of my supplication when I cried to you.
| ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃ |
23 Love the Lord, all you his saints: for the Lord seeks for truth, and renders [a reward] to them that deal very proudly.
| אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃ |
24 Be of good courage, and let your heart be strengthened, all you that hope in the Lord.
| חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃ |
