< Psalms 139 >

1 For the end, a Psalm of David. O Lord, you have proved me, and known me.
למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע
2 You know my down-sitting and mine up-rising: you understand my thoughts long before.
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק
3 You have traced my path and my bed, and have foreseen all my ways.
ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה
4 For there is no unrighteous word in my tongue: behold, O Lord, you have known all things,
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה
5 the last and the first: you have fashioned me, and laid your hand upon me.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה
6 The knowledge of you is too wonderful for me; it is very difficult, I can’t [attain] to it.
פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה
7 Whither shall I go from your Spirit? and whither shall I flee from my presence?
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח
8 If I should go up to heaven, you are there: if I should go down to hell, you are present. (Sheol h7585)
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585)
9 If I should spread my wings [to fly] straight forward, and sojourn at the extremity of the sea, [it would be vain],
אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים
10 for even there your hand would guide me, and your right hand would hold me.
גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך
11 When I said, Surely the darkness will cover me; even the night [was] light in my luxury.
ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני
12 For darkness will not be darkness with you; but night will be light as day: as its darkness, so shall its light [be to you].
גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה
13 For you, O Lord, have possessed my reins; you have helped me from my mother's womb.
כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי
14 I will give you thanks; for you are fearfully wondrous; wondrous are your works; and my soul knows [it] well.
אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד
15 My bones, which you made in secret were not hidden from you, nor my substance, in the lowest parts of the earth.
לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ
16 Your eyes saw my unwrought [substance], and all [men] shall be written in your book; they shall be formed by day, though [there should for a time] be no one among them.
גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם
17 But your friends, O God, have been greatly honored by me; their rule has been greatly strengthened.
ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם
18 I will number them, and they shall be multiplied beyond the sand; I awake, and am still with you.
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך
19 Oh that you would kill the wicked, O God; depart from me, you men of blood.
אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני
20 For you will say concerning [their] thought, [that] they shall take your cities in vain.
אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך
21 Have I not hated them, O Lord, that hate you? and wasted away because of your enemies?
הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט
22 I have hated them with perfect hatred; they were counted my enemies.
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי
23 Prove me, O God, and know my heart; examine me, and know my paths;
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי
24 and see if [there is any] way of iniquity in me, and lead me in an everlasting way.
וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם

< Psalms 139 >