Psalms 102
1 A Prayer for the Poor; when he is deeply afflicted, and pours out his supplication before the Lord. Hear my prayer, O Lord, and let my cry come to you.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Turn not away your face from me: in the day [when] I am afflicted, incline your ear to me: in the day [when] I shall call upon you, speedily hear me.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 For my days have vanished like smoke, and my bones have been parched like a stick.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 I am blighted like grass, and my heart is dried up; for I have forgotten to eat my bread.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 By reason of the voice of my groaning, my bone has cleaved to my flesh.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 I have become like a pelican of the wilderness;
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 I have become like an owl in a ruined house. I have watched, and am become as a sparrow dwelling alone on a roof.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 All the day long mine enemies have reproached me; and they that praised me have sworn against me.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 For I have eaten ashes as it were bread, and mingled my drink with weeping;
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 because of your anger and your wrath: for you have lifted me up, and dashed me down.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 My days have declined like a shadow; and I am withered like grass.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 But you, Lord, endure for ever, and your memorial to generation and generation.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 You shall arise, and have mercy upon Sion: for [it is] time to have mercy upon her, for the set time is come.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 For your servants have taken pleasure in her stones, and they shall pity her dust.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 So the nations shall fear your name, O Lord, and all kings your glory.
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 For the Lord shall build up Sion, and shall appear in his glory.
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 He has had regard to the prayer of the lowly, and has not despised their petition.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 Let this be written for another generation; and the people that shall be created shall praise the Lord.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 For he has looked out from the height of his sanctuary; the Lord looked upon the earth from heaven;
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 to hear the groaning of the fettered ones, to loosen the sons of the slain;
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 to proclaim the name of the Lord in Sion, and his praise in Jerusalem;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 when the people are gathered together, and the kings, to serve the Lord.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 He answered him in the way of his strength: tell me the fewness of my days.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 Take me not away in the midst of my days: your years [are] through all generations.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 In the beginning you, O Lord, did lay the foundation of the earth; and the heavens are the works of your hands.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 They shall perish, but you remain: and [they all] shall wax old as a garment; and as a vesture shall you fold them, and they shall be changed.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 But you are the same, and your years shall not fail.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 The children of your servants shall dwell [securely], and their seed shall prosper for ever.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
