Proverbs 7
1 [My] son, keep my words, and hide with you my commandments. [My] son, honor the Lord, and you shall be strong; and fear none but him:
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
2 keep my commandments, and you shall live; and [keep] my words as the pupils of [your] eyes.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
3 And bind them on your fingers, and write [them] on the table of your heart.
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך |
4 Say that wisdom is your sister, and gain prudence as an acquaintance for yourself;
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
5 that she may keep you from the strange and wicked woman, if she should assail you with flattering words.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
6 For she looks from a window out of her house into the streets, at one whom she may see of the senseless ones, a young man void of understanding,
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי |
7 passing by the corner in the passages near her house,
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב |
8 and speaking, in the dark of the evening,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
9 when there happens [to be] the stillness of night and of darkness:
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה |
10 and the woman meets him having the appearance of a harlot, that causes the hearts of young men to flutter.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
11 And she is fickle, and debauched, and her feet abide not at home.
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה |
12 For at one time she wanders without, and at [another] time she lies in wait in the streets, at every corner.
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב |
13 Then she caught him, and kissed him, and with an impudent face said to him,
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
14 I have a peace-offering; today I pay my vows:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
15 therefore I came forth to meet you, desiring your face; [and] I have found you.
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
16 I have spread my bed with sheets, and I have covered it with double tapestry from Egypt.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
17 I have sprinkled my couch with saffron, and my house with cinnamon.
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון |
18 Come, and let us enjoy love until the morning; come, and let us embrace in love.
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים |
19 For my husband is not at home, but is gone on a long journey,
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
20 having taken in his hand a bundle of money: after many days he will return to his house.
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
21 So with much converse she prevailed on him to go astray, and with the snares of her lips forced him from [the right path].
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
22 And he followed her, being gently led on, and [that] as an ox is led to the slaughter, and as a dog to bonds, or as a hart shot in the liver with an arrow:
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל |
23 and he hastens as a bird into a snare, not knowing that he is running for [his] life.
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא |
24 Now then, [my] son, listen to me, and attend to the words of my mouth.
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי |
25 Let not your heart turn aside to her ways:
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה |
26 for she has wounded and cast down many, and those whom she has slain are innumerable.
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה |
