Proverbs 5
1 [My] son, attend to my wisdom, and apply your ear to my words;
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ |
2 that you may keep good understanding, and the discretion of my lips gives you a charge. Give no heed to a worthless woman;
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ |
3 for honey drops from the lips of a harlot, who for a season pleases your palate:
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ |
4 but afterwards you will find her more bitter than gall, and sharper than a two-edged sword.
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ |
5 For the feet of folly lead those who deal with her down to the grave with death; and her steps are not established. (Sheol h7585)
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) |
6 For she goes not upon the paths of life; but her ways are slippery, and not easily known.
| ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ |
7 Now then, [my] son, hear me, and make not my words of none effect.
| ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ |
8 Remove your way far from her; draw not near to the doors of her house:
| הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ |
9 lest you give away your life to others, and your substance to the merciless:
| פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ |
10 lest strangers be filled with your strength, and your labors come into the houses of strangers;
| פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ |
11 And you repent at last, when the flesh of your body is consumed,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ |
12 and you shall say, How have I hated instruction, and my heart avoided reproofs!
| ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ |
13 I heard not the voice of him that instructed me, and taught me, neither did I apply mine ear.
| ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ |
14 I was almost in all evil in the midst of the congregation and assembly.
| כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ |
15 Drink waters out of your own vessels, and out of your own springing wells.
| שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ |
16 Let not waters out of your fountain be spilt by you, but let your waters go into your streets.
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ |
17 Let them be only your own, and let no stranger partake with you.
| יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ |
18 Let your fountain of water be [truly] your own; and rejoice with the wife of your youth.
| יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ |
19 Let [your] loving hart and your graceful colt company with you, and let her be considered your own, and be with you at all times; for ravished with her love you shall be greatly increased.
| אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ |
20 Be not intimate with a strange woman, neither fold yourself in the arms of a woman not your own.
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ |
21 For the ways of a man are before the eyes of God, and he looks on all his paths.
| כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ |
22 Iniquities ensnare a man, and every one is bound in the chains of his own sins.
| עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ |
23 Such a man dies with the uninstructed; and he is cast forth from the abundance of his own substance, and has perished through folly.
| הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ |
